אז חזרתי משבוע גדנע. בואו נתחיל מזה שזה נדחה ביום בדיוק 12 שעות לפני שהיינו אמורים להיות שם! דבר שממש הרגיז אותי, בסדר אז הגענו לשם והכל היה נורא! המפקדת שלי היתה דרדלה משהו מפחיד.... היא כל הזמן גמגמה והיא זזה בצורה לא בטוחה כזאת והיא צחקה מהבדיחות שלנו בטעות..... וזה שהיה לי צוות נורא לא ממש עזר. היתה ילדה אחת שכל הזמן התלוננה! כאילו כולנו סובלות מה את מתלוננת כל כך הרבה?! אבל לא נורא זה עבר והכל בסדר למרות שאני חייבת חיבוקים עכשיו ממש כי היה אסור לנו להתחבק שם לא עם בנים וגם לא עם בנות אז אני ממש לא ידעתי שזה יהיה כל כל קשה.
עוד משהו, הילד הזה שאני רציתי היה ממש חתיך במדים ואני חושבת שאני עדיין בקטע שלו אבל הבעייה היא שחברה שלי (שיש לה כבר יזיז) מתכננת סטוץ איתו ואני ממש לא רוצה שהוא יהיה בקטע שלה/ שהיא תדבר עליו איתי כי זה ממש יגרום לי להרגיש רע ולא רצויה ונחותה, שוב. אוף חשבתי שאני כבר לא רוצה אותו! מה עובר עלי?! למה הוא לא רוצה אותי?
אני וההוא עדיין לא מדברים, עבר בערך חודש.... זה לא ממש מפריע לי אבל זה דיי מעצבן כי אנחנו באותם שיעורים ומסגרות וזה מתנגש אבל נמאס לי להיות זאת שאומרת סליחה תמיד זה כבר מוגזם דיי! נגמר! מת! הלך! אני פה אם הוא רוצה להגיד לי משהו.
אבל מחר לי ולחברה שלי יש אודישן לתחרות כשרונות של האיזור! תאחלו לי בהצלחה! אנחנו נשיר את unintended זה יצר ממש יפה :) נקווה לטוב
אולי אני אשים את הווידיאו של זה פה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
