אז היו לך 30 שעות
30 שעות לחשוב
30 שעות להבין
ועכשיו מה?
אני תלויה באוויר
אתה מזיז אצבע ואני אחריך
זזה לי מצד לצד
ועכשיו 30 שעות
לחכות
לראות
אולי תגיד לי משהו
אולי תבין שהיית אידיוט
אולי תגיע למסכנה שאני לא מפגרת
אולי אני בעצם הדבר הכי טוב שקרה לך
אולי אני מלחיצה אותך כי בעצם אני לחוצה
אולי אני בעצם חלולה מבפנים ואני רוצה שאתה תמלא את החלל
אולי סוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן מצאתי מישהו שלא ישבור לי את הלב ואני לא אשבור את שלו
ואז כשלא ידעתי מה קורה
נתתי לך את הלב שלי
מתוך כוונה טובה
אפילו לא מאהבה
רק בגלל ששלך כבר נשבר
ורציתי לתקן אותו
ואתה זרקת אותו על הרצפה ודרכת עליו
עם מבט זדוני על פניך
כאילו לא חשבת פעמים
כאילו זה היה ברור שזה המהלך הנכון
כאילו זה מה שתכננת מההתחלה שרצית לעשות
ועכשיו אחרי 30 שעות
אני חזרתי לרצפה
אותה רצפה שעליה זרקת את ליבי ודרכת עליו
אבל אינני יכולה לעשות דבר
רק אתה
זה שדרכת
זה שהפלת
זה שזרקת
יכול לתקנו
אבל אתה כבר לא כאן
אתה נעלמת
30 שעות
זה כבר יכול להיות תיק של העדרות
אבל אתה לא נעדר
רק אני לא מוצאת אותך
לא מוצאת אותך
אבל אתה לא בעבר
אפילו לא אהבתי אותך
ובכל זאת
הרסת אותי
כנראה שאני לא בנויה בשביל לתת
או לקבל
הכל נהרס לי בסוף
אולי אני פשוט אשאר לבד