זאת שיודעת יותר מידי
"אם אתה יכול לגרום לבחורה לצחוק, אתה יכול לגרום לה לעשות כל דבר"- מרלין מונרו. |
| 2/2015
קארמה
ביום חמישי האחרון היה גשם.
אבל מה זה גשם, סופה! כל הסוף שבוע!
וזה בדיוק היה היום שבו הלכתי לבקר משפחה שלי בפתח תקווה, אז תכננתי לקחת אוטובוס אחרי בצפר ולנסוע.
מה שלא לקחתי בחשבון זה את הגשם, אז גם לא לקחתי איתי מיטרייה.
אז חיכיתי באיזה קניון שהגשם קצת ירגע ואני ירוץ מהר החוצה לתחנה, הסתובבתי לי בכייף שם בקניון עד שאיזו אישה זקנה כזה שישבה שם באמצע בקניון קראה לי.
"היי, ילדה!"
"כן? אני?" שאלתי והתקרבתי אליה.
היא ישבה על כיסא מאחורי שולחן עם פתקים.
"תרצי לתרום כסף לילדים נזקקים עם צרכים מיוחדים?"
אז מה יכולתי כבר להגיד? אני משתדלת לתרום פה ושם, להרגיש שאני תורמת לחברה באיזשהו אופן,
אז אמרתי "כן, עשרה שקלים זה בסדר?".
"זה מעולה, תבורכי ותזכי למצוות." היא הביאה לי פתק של "תודה שתרמתם" כזה של עשרה שקלים ואני הלכתי לדרכי.
כמה דקות אחרי זה מצאתי את עצמי בחוץ רצה בגשם בין מעבר חציה אחד לשני, נרטבת ללא רחמים ומחכה שהרמזור המזדיין יתחלף סוף סוף לירוק.
בנתיים, צפרה לי איזו מכונית ומתוכה הציץ ראש של אישה שהושיטה לי מטריה קטנה ואמרה "חכי ילדה!! קחי קחי שלא תרטבי! בואי קחי!"
ואני כולי מודה לאלוהים מבפנים ואומרת לה "תודה לך הצלת אותי!"
והלכתי לי עם מטריה, ואפילו הגעתי בדיוק כשהאוטובוס בא.
מסתבר שהמטרייה הייתה חדשה לגמרי כי עוד היה עליה טיקט כזה של חדש ומחיר.
נחשו מה? המחיר לא עלה יותר מ12.90.
ופה הבנתי, שכשאתה נותן משהו, אפילו בקטנה, אתה מקבל איזושהי הצלה או טובה שמצילה לך את היום אפילי פי שתיים. ולפעמים סתם מידה כנגד מידה.
וזה גם לטוב וגם לרע.
זה היה אחלה לקח שלמדתי אז באותו יום חמישי סופתי.
קארמה זה ממש חלק מהחיים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת התחבולות