אתמול חגגתי לחברה טובה שלי יום הולדת, אפשר להגיד שהרבה כסף נשפך באותו יום.
הלכנו לספא.
פעם ראשונה בחיי שאני מקבלת טיפול, שמישהו מעסה את הגוף שלי.
אני לא יכולה להתחיל לתאר בכלל את הארומה העשירה של השמנים, והתחושה הממכרת כשלחץ של שתי ידיים מתפרסות במורד הגוף ומועכות אותו במידה הנכונה לאורך כל הגוף.
לרגע הרגיש כאילו למעסה יש שמונה ידיים.
זה היה פינוק מדהים, מסתבר שהייתי תפוסה כולי ויצאתי משם משוחררת כל כך, לרוע מזלי נתפסתי היום שוב. איה.
לאמא היום יש יום הולדת.
קניתי לה מתנה מאוד יקרה של חברת איפור שהיא חולה עליה.
בואו נגיד שצבט לי קצת בלב מהסכום,
אבל ברגע שראיתי את המבט של אמא הבנתי שזה שווה את זה, הכל נמס ונהייתי מאושרת.
הבנתי, עוד פעם בחיים, כמה זה נהדר לתת מאשר לקבל. באמת ובתמים.
*יש לי תאוריה נאיבית מסויימת.
הסופה שנפלה עליינו בפתאומיות שכזאת, המשקעים העצומים האלה בשעות ספורות!
הסופות הרוחות התקלות האבדות!
הכל פרץ לאחר שהתחיל גל הטרור.
אולי אני לא אחת מהמאמינות הגדולות, אבל אני מאמינה איפשהו שם, שיש מישהו שמטיל עלינו עונש, שדבר בא על דבר,
שסופה לא שיגרתית שכזו תמשיך להתחולל, שכזה גועל ימשיך לצוף והרוח תמשיך לסטור על פנינו, עד שלא יירגע הרצח.
בחיי,
אני לא מצליחה לעלות על דעתי את המילים שיתנו ביטוי להתנהות הפרמיטיבית הזאת.
טרור. זוהמה.
לאן שלא נפנה זה ירדוף אותנו, אבל איכשהו בישראל זה מצטבר באחוזים גבוהים מידי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת התחבולות