"את בנאדם מדהים. אם תעלי את הביטחון העצמי שלך, את תגיעי לשמים."
כן אבא, ברור
אין בי שום דבר מדהים
הלימודים מעניינים לי את התחת, הם חתיכת בזבוז זמן שלא משנה לי כלום בחיים, אני אפילו לא יכולה ללמוד את מה שאני אוהבת, אז אם אני טובה בהם למי אכפת בכלל?
אני לא יודעת לתקשר
יש לי רק חברים באינטרנט (כי אתם לא מרשים לי לפגוש אותם שני גאונים)
אני לא מספיק טובה בנגינה
אני אנוכית, אני עצלנית, אני ריקה, אני אדישה, ואני יכולה להמשיך לנצח
מה מדהים בי בדיוק?
אה, ואני גם צומי
אני לא רוצה ילדים.
מספיק שאני רואה את אח שלי מחקה אותי ובא לי למות, שאני אחנך ילד?
ילד יוצא כמו ההורים שלו. לא משנה כמה הוא רוצה להיות שונה מהם, ולא משנה כמה הם רוצים לתקן דרכו את כל הטעויות והפגמים שיש בהם
אז, אישה מעצבנת, לא יהיו לך נכדים, אבל זה לא בגלל שאני לסבית
אני כן אתחתן
ואני כן אחיה בזוגיות יציבה כמו בנאדם
(אני מקווה)
ולחשוב שלסביות מתות רווקות (וואו דה ז'ה וו לרוני מיילי) ומסכנות בבית מלא חתולים זו גם סוג של הומופוביה.
אז בבקשה, הורים יקרים, תפסיקו להיות מפוצלי אישיות ולהגיד לי פעם אחת שאני מדהימה ופעם אחרת שאני הולכת למות רווקה. תודה (:
היום, אחרי 4 שנים עם פס אדום בשיער, (אחרי שיטוט של שעות בסופר בניסיון להבין מה לעזאזל צבע השיער שלי, חום טבעי או חום כהה או חום שחור או שחור כחול או חציל מרתק, מי היה מאמין שחציל מרתק זה צבע?) צבעתי הכל בצבע אחד, והשיער שלי בצבע אחיד, השחור הטבעי והקסום שלי. מזל טוב! D:
אז, עוד יומיים אני בכיתה י"א.
האמת שאני דיי מתגעגעת לגאונה ולצדיקה ואפילו לרזה למרות שראיתי אותה לפני שבועיים
חה בסוף אין לנו מורה חדשה למתמטיקה! איזה שמחה
יש מצב שמחר אני פוגשת את הגבוה. לחצי שעה.
נו זה יותר מכלום
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
