אתה פסיכולוגית שלי

אחרי כמה חודשים במיטה, ליטראלי במיטה, כמו שאומרים, אחרי כמה חודשים כאלה, פתאום היא יוצאת מהמיטה, שולפת בגדים מהארון, נכנסת לג'יפ הישן ונוסעת לעבודה. בני הבית והשכנים מסתכלים ולא מאמינים. אשכרה נוסעת לעבודה? כאילו כלום? לא יאמן...

ובכן כן. היא הגיעה למשרד שבראש הבניין. אבל אם למישהו נדמה היה שמשם הכל ילך וייתקן הרי שאכזבה גדולה נכונה לו. ולה. ולשכנים ולבני המשפחה פעורי העיניים. במשרד הנאה המילים דוממות על הניירות, המשפטים אטומים על במסך, שיתוק מדכדך מכה מכל עבר.

לא טוב עשית, מיהרת, מה חשבת לעצמך – זועקים הקירות. מה עבר לך בראש נוהמת התקרה ושוקעת.

לאט לאט – הכל יגיע לוחשים מוקירי טובתה, אבל היא יודעת שבזמן שאול היא נעה. שאול וחולף ויקר.

אולי הפריץ ימות. אולי האתון.

ואולי....