זוכר את המבט הזה?
לפני כמה ימים,
כשההיא הייתה עם ההוא ואני הייתי איתו גם כן,
אבל אתה היית איתי ואני?
אני הייתי בודדה בעצם.
כלואה בתוך הרקבון של לבי.
כן, אתה מקסים.
אתה מקסים ומושלם אבל אני...
אני רק ילדה, כמו שאמרת.
מפחדת מהכל, מהצל שלי.
מהצללים של הלילה,
מההבזקים שביום..
נשמתי צועקת, ליבי הולם,
אך שתיקתי, היא גוברת על שניהם.
שתיקתי היא הרועשת מכל,
מכל כאבי מכל פחדיי,
אני כלואה, אני בשבי שיצרתי לעצמי.
הוא אמור להגן עליי,
אך בדרך כלל רק הורס אותי.
אני ילדה קטנה, כן כך אומרים.
כלואה בתוך חור שחור,
מגן עליי מאהבה.
אך לא מאהבה פחדתי אני,
אלא מאהבתך שלך.