אז החלטתי לראות את הסרט "שש פעמים".
אמרו לי שזה סרט חשוב עם מסר מאוד עמוק וחשבתי שכדאי לראות את זה.
אמרו לי שהסרט קשה לצפייה אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה.
בעצם רואים תהליך של מישהי שכנראה יש לה בעיות בבית והיא מנסה להשיג חברים או משהו בסגנון,
או להראות מגניבה וקולית ובעצם היא מסתובבת רק עם בנים שבעצם מנצלים אותה ומטרידים אותה מינית עד שלבסוף אונסים אותה גם.
בכל מקרה אני לא יודעת אם הסרט השפיע עליי כל כך רע בגלל שזו ההשפעה של הסרט על כולם,
או כי עברתי חלק ממה שהיא עברה.
אז אולי לא "אנסו אותי" אבל גם אני עברתי חוויה מינית ראשונה לא טובה במיוחד.
ולא ממש רציתי בה והיא קרתה בכל זאת. ונכון, אולי לא עצרתי את זה אבל זה כי הייתי בהלם.
והבחורה בסרט גם היא לא עצרה את הבחורים האלה ואולי בהתחלה נראה היה כאילו שהיא נהנית מזה אבל זה לא נכון.
ורע לי שאנשים עוברים דברים כאלה ושמה שקרה בסרט הזה קורה ככ הרבה סביבינו ושאף אחד לא עושה כלום כדי להפסיק עם זה.
הסרט הזה היה סוג של מראה שחורה כזאת שניצבה מולי.
אני יודעת שאני לא כזו, אני יודעת שאם אני ארצה, אני לא אגיע לשם.
אבל כמו שהיום סיוון אמרה לי - גיל 17 זה מוקדם מדי בשביל לקיים יחסי מין ועוד על בסיס קבוע עם מישהו שאת אפילו לא ביחד איתו.
ואני התחלתי לקיים יחסי מין כבר בגיל 15 אז למה זה הופך אותי?
מרגישה כמו זונה, שרמוטה, שנותנת בקלות, דורשת תשומת לב בצורת סקס.
אולי אני באמת כזו?
מפחדת ליפול יותר ויותר למטה.
ובעצם אני באחריות עצמי, ואני נהנית ממה שאני עושה, והמוטו שלי זה "בלי התחרטויות".
אז למה אני כל כך חרדה ממה שנהיה ממני?
הסרט הזה נגע בי, עשה לי משהו. הדליק לי איזו נורה אדומה כזאת בראש.
מתי אני אגיע לשש פעמים?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Not Alice