מי לא אוהב גוזלים? צהובים וחמודים ופשוט פוצ'י מוצ'י. אני מת עליהם. אני יכול לשחק איתם שעות, ללטף את פלומת הנוצות הדקה בעדינות.

הבעיה היא שבאיזשהו זמן זה מתחיל לשעמם, אז אני מלטף טיפה ומיד מורט חלק מהנוצות. נותן להם לצווח וצוחק. וחוזר ללטף אותם, עד שהם מחזירים את האמון בי, ואז שוב.

אחרי שביליתי ככה עם הגוזלים החמודים שלי כמה שעות, לקחתי פלטה חשמלית ושמתי כלוב ברזל עליה. אל תוך הכלוב דחפתי את הגוזלים החמודים. הם עמדו שם וצייצו ועיניהם החמודות פשוט דרשו ממני חיבוק חם ואוהב.

התחלתי לחמם את הפלטה. בהתחלה על חום מועט. הגוזלים לא אהבו את זה, אבל הציוצים שלהם עדיין לא צבטו לי את הלב, אז הגברתי את החום ל150 מעלות.

אי אפשר לתאר במילים את הסבל של הגוזלים, איך העיניים שלהם נראו מתחננות אלי "די, בבקשה די", אבל הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה להגביר את החום למקסימום ולצפות בהם נמוגים.

החום היה כל כך גבוה, שהנוצות שלהם התחילו להנמס, ואפשר היה לראות את העור שלהם הופך לחום. אחרי כמעט שעה של ציוצים, היה שקט, הם נשכבו על הפלטה והתחילו להיות יותר ויותר שחורים.

התחלתי להתלבט בתוכי, למה אני כל כך אכזרי? למה עשיתי את הדבר הנוראי הזה? אבל אז נעשתי רעב, ולקחתי מזלג וסכין והתחלתי לחתוך את גופות הגוזלים. היה מאוד יבש, אבל קצת מלח ופפריקה הפכו את זה לטעים. זה היה כמו תפוצ'יפס עוף.

אין ארגון שאני מעריך יותר מאשר את ארגוני העזרה לבעלי חיים. מציאה של כלבים וחתולים נטושים ודאגה להם. למצוא לכל אחד ואחד מהם חבר פוטנציאלי לחיים, מישהו שיהיה להם בית תומך ואוהב שמלא בחום. הרבה חום.

אז הלכתי לשלושה ארגונים שונים ודאגתי לקבל מכל אחד חתול. בחרתי את החתולים המסכנים ביותר והעזובים ביותר, אלו שהיו כחושים ורזים וזעקו למישהו שיאהב אותם.

הבאתי אותם לביתי, והאכלתי אותם בקערה גדושה באוכל לחתולים ואפילו פתחתי עבורם כמה פחיות טונה. נהנתי לראות אותם שבעים ומרוצים.

לקראת הערב כשישבתי על המחשב החתול הג'ינג'י הרזה קפץ על הרגליים שלי והתישב עליי. הרמתי אותו בעדינות על הידיים השלובות שלי, לכיוון המטבח. הוא הרגיש כל כך חם ונעים בידיים שלי, הנחתי אותו על השיש הקר. הוא התמתח והתישב שם. זה היה הסימן שלי לפתוח את המגירה העליונה ולשלוף משם סכין קצבים ולכרות לו את הזנב. הוא התנפל עלי והחל לשרוט אותי, השלכתי אותו מעלי, הוא נחלש מאיבוד הדם. הכיתי אותו כמה פעמים עם סיר מלוכלך שהיה בכיור שלי, עד שהוא איבד את ההכרה לחלוטין.

לקחתי את סכין הקצבים והתחלתי לכרות לו את הרגליים אחת אחת. לצערי הרב הוא מת מאיבוד דם אחרי הרגל השנייה. חבל. היה לי הרבה חום לתת. טוב שיש חתולים נוספים.

קרעתי את העור מהרגליים עם פומפייה. מהר מאוד היא התמלאה בדם ופרווה, אבל הרגליים נשארו כמעט חסרי פרווה לחלוטין. שמתי את הרגליים בטוסטר אובן קטן שהיה לי ובישלתי אותם כשעה וחצי על חום של 180 מעלות. בינתיים חיממתי תנור ל200 מעלות.

בינתיים, מצאתי חתול שחור עם כתם לבן על החזה שישב על הספה שלי בסלון. התחככתי בו ושמעתי אותו מגרגר. אהבתי את ההרגשה של זה על הידיים שלי שליטפו אותו בעדינות. הרמתי אותו לכיוון המטבח.

הנחתי אותו על השיש שהיה כעת מלא בדם וחלקי עור ופרווה. בעטתי את שאריות החתול הג'ינג'י לצד. החתול השחור לבן הבין את העסק וניסה לברוח. אילו יצורים חכמים אלו, תמיד מפתיע אותי מחדש.

נאלצתי להצמיד אותו בכוח אל השיש. לקחתי את הסכין ולא בזבזתי זמן, התחלתי עם רגל אחת הפעם. היללה שלו הייתה מחרישת אזניים. זה היה בלתי נסבל. הוא דימם ונחלש, אבל לא מספיק בשביל למות. טוב שכך. קשרתי אותו עם קולר ורצועה לאחד מארונות המטבח. קירבתי אליו את גופת החתול הג'ינג'י שהייתה רק ראש וגוף, והצמדתי אותה אליו. גם חתולים יכולים להכנס לטראומה, אני מניח שזו אחת הדרכים להשיג זאת.

החתול הנותר היה מנומר, ולא הצלחתי למצוא אותו כשיצאתי מהמטבח. הניחוש שלי שהוא שמע את המאורעות הקודמים והתחבא. אני לא אוהב שמתחבאים, ככה מעכבים את התוכניות יותר ממה שצריך. החתול לא הבין שאני רק רוצה לתת לו חום. חתולים אוהבים חום.

הוא התחבא באחד מארונות האחסון שלי. לקחתי אותו בכוח, הוא התפתל ושרט אותי. לא הפריע לי יותר מדי. הידיים שלי כבר היו מלאות צלקות מהפעם האחרונה שעשיתי את זה. קשרתי את כפות הרגליים שלו וירדתי לחנייה. הצבתי אותו בדיוק מתחת לגלגלים הקדמיות של המכונית שלי. צחקתי עם עצמי "אז ככה מכינים את האוכל במקדונלדס" הפעלתי את הגז. נסעתי הלוך ושוב כדי לוודא שכל הגוף שלו השתטח לחלוטין.

הפרצוף שלו היה מרוח לחלוטין על הריצפה. מרוב איברים פנימיים ודם לא יכלו לראות את החבלים בהם קשרתי אותו. לקחתי שפכטל וגרפתי איתו את החתול הדרוס אל תוך שקית סופר. חזרתי לדירה שלי, דחפתי את היד החשופה שלי אל השקית והוצאתי את שאריות החתול המדממות ודחפתי אותן אל תוך המיקרוגל. זה הרגיש כמו לגעת בבצק רטוב. לא ידעתי ממה נהנתי יותר, ללטף אותו או להכניס אותו למיקרוגל.

החתול השחור לבן עוד ישב שם עם שלושת הרגליים שלו, מדמם ובקושי זז, מילל לעזרה אבל אף אחד לא שומע אותו. הרמתי אותו. ליטפתי אותו וניסיתי להחזיר את הבטחון האבוד שלו בי. זה לא כל כך עבד. אחרי כרבע שעה נכנעתי. פתחתי את דלת התנור שלי שכבר התחמם, ודחפתי אותו לבפנים. מדהים איך הוא פתאום מצא אנרגיה חדשה כדי להאבק לצאת מהתנור הרותח. אחרי זמן מסוים, הוא התחיל להעלות באש. הציפורניים שלו שרטו את התנור שלי בנסיון לצאת. זה היה משעשע.

בינתיים במיקרו גל, שאריות החתול הדרוס התחילו למלא את המיקרוגל לחלוטין. הפסקתי את פעולתו, והוצאתי עם כף גדולה את עיסת החתול השרופה אל תוך צלחת, בינתיים רגלי החתול הג'ינג'י כבר היו מוכנות. הוספתי אותך לצלחת. וחיכיתי שהחתול שחור לבן האפוי יתקרר כדי שיהיה אפשר לאכול אותו. מרחתי עליהם מיונז ופיזרתי פרמזן.

לא היה לזה טעם של מקדונלדס.

בסוכות האחרון באתי לבקר את המשפחה. הלכנו יחד לגן החיות ולבריכה של המושב. אמא שלי סירבה להכנס, הבנתי שזה בגלל שהיא במחזור. התפלאתי שהיא עדיין מקבלת,אבל אם כבר, אז כבר. לקחתי את הטמפונים המלאים בדם שהיא משליכה לפח ושמרתי אותם אצלי בתרמוס לכשאני אגיע לבית שלי.

כשסוף סוף הגעתי לבית שלי, התרמוס התחיל להסריח מכוס ודם נרקב. שמתי את ארבעת הטמפונים שצברתי במקפיא, לרגע שבו יהיו שימושיים.

עד אז לא הייתה לי תוכנית ממשית.

יזיזה שלי הגיעה באותו הערב ללילה של פורענות.

רעיון טוב התחיל להצטבר במוח שלי.

דקה לפני הסקס, קשרתי אותה למיטה שלי עם חבל חובלים מספיק חזק שישארו לה חבורות לאחר מכן.

הכוס שלה התחיל להרטב.
מצויין, חשבתי לעצמי.

לקחתי נייר סופג ודחפתי לה אותו לכוס במטרה לספוג אתכל הברטולין [מיץ כוס].

"מה דעתך על מילקשייק כוס אדום?”

היא חייכה והרטיבה אפילו יותר.

הוצאתי את הבלנדר מהמזווה, גלידה מהמקרר ואת הטמפונים המדממים עם הדם הרקוב שחלקו כבר נעשה יותר בגוון ירקרק מאשר אדום.
חתכתי את הטמפונים לרצועות אדומות דקות, דם מפשיר התחיל לצבוע את הסכין ואת לוח החיתוך.

הכנסתי את התערובת לבלנדר עם הגלידה וסחטתי את הברטולין מהנייר הסופג עם קצת מים.

היזיזה שלי התחילה להקיא כשראתה את זה.
טוב נו, חשבתי לעצמי. אפילו הגדולים ביותר נופלים במקרה הזה.

התקרבתי אליה עם כוס פלסטיק, לקחתי עם היד חופן מהקיא שלה שנמרח על הריצפה ודחפתי אותו לכוס הרטוב שלה. עם כוס הפלסטיק ניסיתי להכניס כמה שיותר ממנו לתוך הכוס פלסטיק (היה קצת קשה בהתחשב בעובדה שהקיא היה מאוד נוזלי למעט חתיכות קטנות של אצות מהסושי שאכלנו קודם)

שפכתי את המעט מכוס הפלסטיק לתוך הבלנדר, הוספתי ביצים והתחלתי לאונן, כשהבלנדר מתחת לזין שלי ובמקביל אני רואה אותה קשורה עם כוס פתוח.

לא לקח לי הרבה זמן להגיע לאורגזמה.

דאגתי שכל טיפת זרע תיכנס לבלנדר.

הפעלתי את הבלנדר. הסתכלתי על העיסה המדממת והמסריחה מתערבלת וחייכתי.

העיסה יצאה ורודה קטיפתית (כנראה מהבד של המחזור)

מזגתי ב2 כוסות שוט קטנות, והתחלתי להשקות אותה בזה.

היא התחילה להקיא, אז סגרתי את הפה שלה ונתתי לה להקיא לתוך הפה שלה,
נתתי לכמה שפחות קיא לצאת,
היא הקיאה עוד ועוד, ואז כשסוף סוף היא נרגעה
נתתי לה לבלוע את כל הקיא.

המשכתי למזוג לה ממיץ הכוס ולשתות בעצמי. היה לו טעם של גלידה מעופשת וריח של חלב מקולקל.

נשאר טמפון אחד שלא השתמשתי בו. אחרי שהיזיזה שלי סיימה את המשקה שלה והקיאה עוד קצת, דחפתי לה אותו לתוך הפה שלה ונתתי לה ללעוס את הטמפון הקפוא עד שכל דם המחזור מילא את פיה והתחיל לזרום על הלחיים שלה.

הרבה זמן לא ראיתי משהו כל כך סקסי.

גמרתי לה בתוך
הפרצוף והשארתי אותה קשורה ככה עד שהיא השתינה במכנסיים.

היא הודתה לי.