באופן אירוני כבר התפרסם השבוע פוסט על גוזלים שעדיין לא למדו לעוף, אבל מותו של אריק איינשטיין הצית בי רעיונות חדשים. להלן תיאורים של הסיטואציות שיצרתי היום בהשראתו האלוהית של אריק איינשטיין ז”ל, כל אחד מתאים לשיר של אריק איינשטיין, תנסו לנחש את השיר מהמאורעות.

מרגע ששמעתי את הבשורה על מותו של אריק איינשטיין עלה בי רעיון מבריק. הלכתי לחנות החיות של יוסי וקניתי שני תוכי אהבה קטנים. בגלל שהזמן קצר וצריך לצאת פוסט של היום, לא חיכיתי יותר מדי, כשהגעתי הביתה אחזתי את אחד התוכים ביד ולקחתי אותו איתי למטבח. שם לקחתי פומפייה והתחלתי לגרד את כנפיו במשך כ10 דקות עד שהנוצות הירוקות שלו נמרטו לחלוטין ודם כיסה את הפומפייה שלי. התוכי כמובן לא אהב את זה, אבל היד שלי אחזה בו כל כך חזק שבאיזשהו שלב הוא פשוט נכנע. עדיין היה חי, אבל פשוט נכנע. זה היה רגע מרגש ביני ובין התוכי, אהבתי את זה. לקחתי גומייה וקשרתי אותו עם הגומיה. דאגתי שהיא תיגע בדיוק בכנפיים הפצועות והמדממות שלו.

השלב השני היה לקחת את התוכי השני איתי למטבח. היה קשה יותר לתפוס אותו מאשר את השני, אני תוהה למה. מאיזשהי סיבה החלטתי לקרוא לחמודון הזה יוסי על שם בעל החנות. פרשתי אותו בכוח על מגש החיתוך ועם סכין גדולה כרתתי לו את הכנפיים. לצערי הרב, כמו הרבה מהחיות שאני כורת להן איברים, הוא מת מאיבוד דם. מבאס, אבל גם עם זה אפשר לעבוד. לקחתי את התוכי הראשון שעוד גסס ואת גופתו של יוסי אל גג של בניין עם מרפסות. חיכיתי בסבלנות שמישהי תצא אל החלון והשלכתי את התוכים, וקיוויתי שהיא תגיב, אבל לא נראה שהיא שמה לב לזה. לצערי. איכשהו המזל שיחק לצידי ואנשים שיצאו מהבניין כן ראו את התוכים הקטנים מרוחים על המדרכה.

השלב השני היה להתקשר ליזיז שלי. כמעריץ של איינשטיין הוא התלהב מפרץ ההשראה שלי ויצא מהעבודה כדי להשתתף ביצירה שלי.

איך שהוא בא הפשטתי אותו לחלוטין בלי לומר מילה. הלבשתי אותו גלימה של שופט (למי אין כזו בבית?) ופאה לבנה מתולתלת. הוא לא לבש דבר מלבד אלו.

"אדוני השופט" קראתי לו, “תרצה לבחוש בשוקו של הנידון למוות?”

הוא חייך.

לקחתי טיטול מבוגרים ונתתי לו לחתל אותי, אחרי 20 דקות התחלתי לחרבן בו. תוך כדי החיתול נעשה לח וגמיש. הוא חתך עם סכין יפנית את החלק האחורי בחיתול שלי. חרא התחיל לנזול ממנו, והסרחון התחיל להעיק על החדר, אבל לא נתתי לזה להפריע לי. הוא הכניס את איבר המין שלו לחור בחיתול שלי והתחיל לזיין אותי בתחת דרך החרא.

"כן, אתה אדון שוקו" הוא קרא לי תוך כדי שהוא מצליף בגבי ומזיין אותי.

הכאב, הסרחון והחיתול מנעו ממני להתגרות מינית, אבל הרגע היה כל כך מושלם מבחינת ההשראה שלו, שזה היה מספיק.

אחרי שהוא גמר, פשטתי ממני את החיתול המאוד מאוד מלוכלך, וזרקתי אותו עליו. הכרחתי אותו להשאר ככה ולא לזוז, עם גלימה ופאת שופט, זין מלא חרא וטיטול מלוכלך על החזה שלו. התקלחתי וניקיתי את עצמי, לבשתי בגדים, וצלצלתי לשכנה הקשישה בדלת. ביקשתי ממנה לבוא לבדוק אם היא מריחה דליפת גז בדירה שלי. היא עיקמה את אפה (ייתכן מכך שעדיין הסרחתי) ובאה אחרי שהתחננתי בפניה. היא אמנם לא הייתה עם סלים, אבל היא בהחלט הייתה גברת וזה מספיק בשבילי. פתחתי את הדלת בפנייה וחשפתי את המראה המזעזע. ההבעת פנים שלה היה הדבר הכי מצחיק שאי פעם ראיתי. זה היה כיף. מזל שצילמנו את זה בוידיאו (ושוב, מכך שהבלוג שלי "בעייתי" אני לא מוכן לחשוף ולו טיפת רמז למי אני ואיפה אני גר, אחרת, מזמן היו כאן תמונות).

הצטרפתי אליו למקלחת משותפת, והתחלתי לחשוב על הצעד הבא. באיזה שיר של איינשטיין עדיין לא השתמשתי?

טוב, תמיד רציתי כלב. לקחתי את הבחור החתיך שלי ושמתי לו קולר (בהתחשב בכמות הכלבים שעברו במטבח שלי, היה לי כזה בהשג יד), קשרתי אותו ברצועה וכפיתי עליו לשבת על 4. עד 6 בערב היום התיחסתי אליו כמו כלב. לא הרשיתי לו לדבר, אלא רק לנבוח, אם הוא הפר את זה נתתי לו מכות עם חגורה. האכלתי אותו בונזו מקערת כלבים, ונתתי לו לשחק איתי בכדור. הוא השתין וחירבן כמו כלב ברחבי הדירה שלי וניקיתי אחריו. הוא היה בשבילי הכלב שמעולם לא התעללתי בו.

זה היה יום האריק איינשטיין שלי, יהי זכרו ברוך. היה ארוך ומתיש, ובעיקר מגרה. הבחור עדיין יושב לידי ועוזר לי לכתוב את הפוסט תוך כדי שהוא על 4 מלקק לי את הביצים כמו כלב

לא זכור לי עם הזכרתי כמה אני מחובר לשורשי היהודיים. אני מאוד אוהב את המסורת היהודית ובייחוד את ההלכה היהודית. כמו כל שומר מסורת אני מקפיד להניח תפילין פעם ביום חול. אבל מדי פעם גם בימי שישי מתחשק להתחבר לאלוהים, במקרה הזה אני מתקשר לידידתי ושואל אם בא לה לארח לי חברה.

באחת מהפעמים הללו, היא אמרה שהיא לא יכולה להגיע כי ידיד שלה נמצא.

"הוא הומו?”

"אממ..כן. ביי"

"מעולה. הוא יזרום?”

"יש מצב" היא צחקקה

אז כמובן ששניהם הגיעו אלי לדירה שעה וחצי אחר כך. החלטנו לכבד את כניסת השבת בקידוש. כשבאים כל כך הרבה אורחים אני אוהב להכין את התבשיל המסורתי האהוב עלי. לקחתי את סידור התפילה (יש לי מאות מאלו) וגרסתי אותו במגרסה שלי ושמתי אותו בבלנדר עם יין, תותים והרבה ליקר. מעל העיסה פיזרתי חלקים מהסידור שהיו קרועים יותר גס ככה שיהיה אפשר לקרוא את המילים בזמן שאוכלים.

מיותר לציין שהבחור היה בהלם מוחלט. ידידתי סתם צחקה מזה.

"אתה נגד אלוהים" הוא אמר.

"ממש לא. אני הכי בעד אלוהים. יש דרך יותר גדולה מלהתקרב לקדושה מאשר לאכול אותה?”

הוא רצה ללכת. הידידה שלי הרגיעה אותו.

חזרנו ועשינו קידוש כהלכתו. הוא אכל את דייסת הסידור-תותים שלי כמו גדול. אפילו החמיא לי על הטעם.

כשהיינו מספיק שתויים, התחלתי לשחק לו בזין עד שהעמדתי לו אותו. הוא נישק אותי. ידידה שלי לא נשארה לבד והתחילה למסז' את הגב שלי בעדינות תוך שהיא מורידה ממני את החולצה.

הפסקתי אותם, “רוצים להגדיל טיפה את המסיבה?”

הם היו מופתעים, נישקתי את הבחור, לפטתי את התחת של הידידה שלי והרמתי את הפלאפון "היי, דנה? יש לנו כאן משהו מעניין. רוצה לבוא? תביאי גם אותו, נשחק ביחד. כן, אני מבטיח לא לפגוע בו. מדי"

הם היו מבולבלים, לא נתתי לזה להפריע לשלישיה השמחה שלנו למזמז אחד את השני. עם יד אחת שיחקתי לו בביצים ואת אצבעות היד השנייה החדרתי בעדינות לכוס שלה.

הסקס היבש שלנו הופרע בידי דנה שנכנסה עם כלב הפינצ'ר החמוד שלה. הוא היה נראה כל כך מבוהל, כמעט כאילו הוא ידע מה קרה לכלבים אחרים שדרכו על המרצפות הללו.

לחשתי לידידה שלי, “רוצה להיות פינצ'ר?” היא הייתה מספיק שתויה כדי להסכים.

בינתיים, דנה התחילה להעביר את היד שלה על הגב שלי, וירדה לכיוון החור. קמתי משם, והלכתי לכיוון הארון. לקחתי ממנו את התפילין והציצית שלי. פרשתי את הציצית שלי, ראיתי שעדיין יש לה כתמים של שפיך. מבאס, אבל לא מספיק בשביל לעצור אותי.

חזרתי לסלון, קשרתי תפילין הראש לצוואר של הפינצ'ר שלי. קראתי לידידה שלי להתקרב, פשטתי אותה מבגדיה. קשרתי את הצד השני של התפילין לצוואר שלה.

"נראה שזה כואב לו" היא אמרה על הפינצ'ר.

"לא יכאב לו אם תירדתי על ארבע ותתקרבי אליו, את עכשיו תהיי הפינצ'ר שלי. פינצ'רים קשורים יחדיו"

בינתיים דנה מזמזה את הבחור, שהיה נראה די מרוצה. לקחתי את תפילין היד וקשרתי לו מסביב לצוואר, ואת הצד השני קשרתי לה מסביב למותניים.

"זה לוחץ"

"תתגבר"

הפשטתי אותו ולקחתי אזיקים ואזקתי לו את הידיים יחד.

"רד על ארבע" הכיתי אותו בגב.

התכופפתי אליו, נתתי לו נשיקה. היא מזמן התפשטה.

בקצה השני של החדר ראיתי את הידידה שלי מנשקת את הפינצ'ר בפה למורת רוחו

"תגידי דנה, זה נחשב לפגוע בו?” צחקתי בקול

היא התפרצה בצחוק, בזמן שהבחור ליקק לה את הכוס.

אזקתי לו את הרגליים.

לקחתי חבל וקשרתי את הרגליים של ידידה שלי לצוואר של דנה.

עכשיו הייתה לי שרשרת קדושה ומעניינת.

לקחתי את הציצית שלי וחיתלתי איתה את הבחור כשהזין הזקוף שלו מבצבץ מתוכה.

הוצאתי בקבוק תינוקות והכנתי בו מטרנה, הוספתי לה חומר משלשל. שפכתי טיפה על האצבע כדי לוודא שזה לא חם מדי ונתתי לבחור. במקביל דנה מרחה את איבר מינו בגופה. הוא לא רצה לקחת מהבקבוק אז דחפתי לו אותו בכוח

"ילד טוב אוכל הכל" הייתי קשוח איתו.

הוא פלט חלק מזה בגועל, הכרחתי אותו לשתות כמעט חצי מהבקבוק עד שנמאס לי ונתתי אותו לדנה, שדי נהנתה ממנו.

חצי שעה אחרי זה ראיתי את הידידה שלי מנסה לדחוף את הפינצ'ר של דנה לאיבר מינה, במקביל הציצית שחיתלתי בה את הבחור החלה להצבע בחום נוזלי, כשבמקביל דנה משלשלת על הפנים שלו והוא מוצץ את הכוס שלה.

"תינוק חמוד וקטן שלי, עשית במכנסיים, רוצה שאמא תחליף לך?” היא צחקה עליו ובעטה בו.

פרמתי את ידידה שלי מהפינצ'ר. מיששתי את שדיה וינקתי מהם

הורדתי אותה על ארבע. היא הייתה שתויה לחלוטין ונסתה לעמוד, הכיתי אותה עם התפילין כאילו היו שוט.

"לא אמרנו כבר שאת פינצ'ר?”

התחלתי לזיין אותה דוגי סטייל בזמן שהסתכלתי על דנה מחרבנת על הבחור ומכה אותו עד בכי.

כל הסיטואציה הזו כל כך גירתה אותי שגמרתי בתוך ידידה שלי. נזכרתי שלא שמתי קונדום. באסה.

הבאתי לדנה כמה טיטולים למבוגרים כדי שתמשיך להתיחס לבחור כתינוק. היא קילחה אותו והלבישה אותו טיטול. כשהוא עשה בעיות ולא הסכים אני ודנה החטפנו לו מכות. הוא היה תינוק בין שרצה או לא, כנראה שלא.

אחרי שעה חזר לי אוני, חתכתי חור בטיטול שלו שהיה מלא בחרא (השפעת המשלשל לא נגמרה עדיין) והתחלתי לזיין אותו בתחת כשהחרא שלו מטפטף לי על הזין.

גמרתי, נתתי לו סם שינה ונרדמנו אני ודנה במיטה שלי כשהוא בינינו. כמו תינוק שבא לאבא ואמא.

השינה הטובה ביותר שהייתה לי מזה הרבה זמן.

יום הולדת זה יום מיוחד. זה יום שהוא רק שלך. ביום הזה כל העיניים מופנות אליך. אתה המרכז, אתה האדם החשוב ביותר של אותו יום, מעל לכל אורח, מעל לכל מברך, אתה מעל כולם.

לא תמיד הרגשתי את ההרגשה הזו בימי ההולדת שלי. אז החלטתי לעזור לילדים אחרים להשיג את ההרגשה הזו, ואיזו דרך יותר טובה לתת לילד להרגיש שהוא מיוחד ביום הולדתו מאשר להתחפש לליצן?

אז עבדתי כליצן בימי הולדת. התפקיד שלי היה בעיקר לעשות בלונים ולספר בדיחות מצחיקות ולעתים סיפורים מפחידים (וכולנו יודעים שאני יכול לספק הרבה מאלו), בין השאר הגשת המזון והשתייה.

ביום ההולדת ה8 של זעטוט קטן הכנתי את השתייה בעצמי. הבאתי תרכיז ויטמנצ'יק שהוספתי לו חומר משלשל ווודקה, וכמובן תרכיז רגיל. מהתרכיז הרגיל נתתי לאם לתת, ואני חילקתי את התרכיז הפחות כיפי לכל הילדים מלבד ילד היום הולדת.

ככל שהיום הולדת נמשכה, אורחי יום ההולדת הראו יותר אהבה ושמחה כלפי ילד יום ההולדת, לפחות כשלא היו בשירותים. כעת, הילד יכל באמת להרגיש מיוחד.

בין הבלונים שלי היו בלונים עם הליום, בלונים עם גז בישול ובלונים עם מים שמכילים שתן שלי. נתתי לילדים השיכורים והמשלשלים שלי לשחק איתם. ילד אחד התעלף בגלל גז הבישול.

אחרי שעה התחיל לשעמם לי מכל העניין, החלטתי לשחק איתם בילד הקשור. קשרנו ילד אחד בכסא והסתובבנו סביבו במעגל. תחת כמויות הוודקה רובם ראו בזה מעשה שקול לחלוטין, לפחות, אלו שלא גררו את עצמם על הרצפה. ההורים התחילו לשים לב שמשהו לא בסדר.

זה היה הזמן שלי להשקות את הילד הקשור בכמויות גדולות של התרכיז ענבים שלי. אמרתי לילדים שלא ישחררו אותו עד שאחזור. לא חזרתי.

החלפתי מספר וההורים מעולם לא הצליחו לאתר אותי.