לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אבסטרקט

איכשהו תמיד שוחה נגד הזרם..

כינוי:  a.m.s

בן: 38

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

על מה שלא איבדתי


מבין כל התחושות והמחשבות שעוברות בי בתקופה האחרונה

הטרידה אותי רבות המחשבה על כך 

שאיבדתי מס' דברים באישיות שלי

במי שאני

חשתי שנהייתי אדם אחר,

תמיד הייתי מרוצה מהאופי שלי ולא רציתי שכלום ישתנה בי

אהבתי את האופי שלי כמו שהוא.

הרגשתי שהתקופה האחרונה, כמו שלא קרה לי מעולם

דחקה אותי בכוח לשינוי.

שינוי בדפוס ההתנהגות והמחשבה שלי כלפי עצמי

ובעיקר כלפי אחרים, כלפי חברים, וכלפי כל אדם חדש שאכיר בחיי.

נעשיתי מרוחק, מנותק, מדבר כמה שפחות

ממעיט את זמני בבית, לא רוצה להיות בבית

שקוע עם עצמי, שקוע במחשבות

עובד כמה שיותר, מתאמן כמה שיותר

העיקר להתעסק במשהו, רק לא להתעסק בעצמי.

הרגשתי שאיבדתי את האמון באנשים,

איבדתי את התמימות שנשארה בי,

ואיבדתי את עצמי לגמרי..

נעשיתי גוש אבן, שמעביר את היומיום בלי שום פואנטה. 

מי מבטיח לי שלא יפגעו בי שוב.

שאף אחד, אבל אף אחד- כבר לא יוכל למכור לי סיפורים

שחברים יש רק באגד, וגם על זה משלמים.

את האמון והאהבה שאני מסוגל להעניק-כבר אף אחד לא יוכל לקבל.

בעולם של אינטרסים, צריך ללמוד לנווט.

 

עוד לא הכל אבוד:

ערב חמישי בעבודה, השעה כבר מאוחרת

ופתאום מתקבלת הודעה באטרף לנייד.

היה זה בחור בן 37, ללא תמונה.

"שלום, מה אתה עושה בחיים?,

 הייתי רוצה לצלם אותך".

משפט פתיחה כזה עוד לא הפעילו עליי,

והייתי מסוקרן למדיי

מי זה השרלטן הזה שמנסה למכור לי עכשיו לוקשים במבצע?..

לא היססתי לרגע ועניתי בסרקסטיות "מה ז"א, בעירום??"

ולהפתעתי,

התפתח לו צ'יטוט מקצועי לחלוטין שעסק נטו בצילום,

ללא שום רמיזה מינית או ביצבוץ של פאטיש חולני

של הומואית מזדקנת שמחפשת עכשיו ישבן טרי וצעיר אל מול

מצלמת וידאו, רצועות עור וקולר ניטים. 

הוא התעקש לקבל את מס' הטלפון שלי!

ופתאום זה קרה

משהו בתוכי, באישיות הישנה,

הרדומה, שהתחפרה לה עמוק בחודשיים האלה

יצא החוצה

ושאלתי את עצמי "האם אני מספיק תמים בשביל לקנות את הלוקש הזה?"

משהו בתוכי בער!-"אל תסרב!

גם אם זה לא יצא, גם אם הוא יהיה סוטה- אל תסרב!

הסירוב-רק יקבור אותך יותר. מקסימום תסנן"

וכך נתתי לו את הנייד שלי וקבענו לדבר למחרת.

 

שישי בצהריים, שיחת הטלפון הגיעה.

השיחה-נטו מקצועית. עד כה הופתעתי לגמרי,

יש גם אנשים כאלה באטרף מסתבר, אבל רגע

שוב שאלתי את עצמי

"כמה תמים אתה??, אולי הוא חולה נפש שיאנוס וירצח אותך"

והנה הגיע השלב, שהוא ביקש שאבוא אליו הבייתה

שם הוא הקים לעצמו ""סטודיו"".

לעצמי- הייתי חייב לעשות את זה,

הייתי חייב לבדוק את גבול התמימות שלי.

מאז אטרקציית הסופרמן בפרו לא עשיתי שום מעשה נועז

lat's go for it!

וכך קבענו לאותו הערב.

 

על סט הצילומים:

אני מוצא את עצמי באיזור צפון תל אביב,

עם תיקים ושקיות בגדים מסתובב ברחוב ומחפש אחר הכתובת.

האנדרנלין משתולל, המחשבות רצות,

הזיכרונות מהסופרמן המקולל שעשיתי לפני שנה עולות לי בראש

"איך, איך למען השם הסכמתי שיקשרו אותי בחבל ויעיפו אותי באוויר כמו במבה"

הגעתי

הייתה זאת דירת חדר קטנה ואומללה בסוג של מקלט מעופש,

על קיר החדר מול המיטה, היה ממוקם בד ענק ומנורת צילום.

הוא אירגן הכל..

"שמע ישראל, רק שלא ישים לי משהו בכוס מים!"

וכך דיגמנתי מולו אוסף של תלבושות ופרצופים,

בעוד שהוא גונח לעברי בחושניות

"כן, כן, תעשה ככה עם היד, תסתובב לצד,

 תבליט את השרירים, תרטיב את השפתיים, 

 אל תרים את הרגל, תמשוך את החולצה"

 (ג'יזס הוא אמיתי, או שהוא נדלק מזה??)

"תן לי את זה, אל תטא את הראש, אתה יוצא לי מהתמונה,

 יותר חזק, תהייה גברי (שיט, הותקלתי- איך עושים את זה...)" 

 

וכל הכבוד לו, הוא באמת השתדל להיות הכי מקצועי שאפשר.

הייתה זאת חוויה חדשנית, מרתקת, סוג של התגשמות חלום קטנה,

שבסופה יצאתי עם חיוך מיוחד- כזה שלא היה לי הרבה זמן. 

ובעיקר כי הבנתי,

שכנראה לא איבדתי את התמימות שלי כמו שחשבתי.

 

נכתב על ידי a.m.s , 19/5/2012 17:31   בקטגוריות אופטימי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,117
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לa.m.s אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על a.m.s ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)