אבסטרקט

לילה ראשון בבנגקוק:

להבדיל מכל שאר הישראליות שישר רצות לג'יפה והבלאגן באיזור הקוואסן,

א' שחי בבנגקוק, המליץ לנו לבוא לישון באיזור silom.

בתחילה, לא הבנתי מי נגד מי,

מה ההבדל בין האיזורים ומה יש איפה ובאיזה כמות..

סילום התגלתה מהר מאוד כהאיזור הרשאי של הגייז,

עכשיו הבנתי למה א' הביא אותי לכאן.

מייד לאחר ההתמקמות במלון התארגנתי ועליתי על מונית בליינד,

א' אמר להם בטלפון לאן לשלוח אותי,

ולא אני ולא הנהג ידענו לאן נוסעים, או איך לתקשר אחד עם השני.

אחרי מס' סיבובים ועצירות, הנהג הבין על מה מדובר והגעתי ליעד.

א' חיכה לי למטה בחיבוק חם, ועלינו אליו לדירה במגדל של 30 קומות + בריכה,

ולובי שאפשר לעשות ממנו קלאב 5 רחבות + מרפסת.

והוא בקומה ה 22,

דירה ענקית ומהממת!, רק המבט מחוץ לחלון גרם לי לרצות לחזור לארץ,

לארוז את כל החדר שלי ולעבור לחיות עכשיו בבנגקוק בדירה ליד.

א' הכיר לי את י' ות', שני ישראלים חמודים נוספים שחיים ועובדים שם. 

ישבנו אצל י' בדירה, שגר מתחתיו בקומה ה 21, היכרות קצרה

כימיה טובה, ואנשים חדשים להכיר, בדיוק מה שהייתי צריך! :-)

אחרי ששתינו קצת וא' נתן לי לראשונה בחיי לטעום מהמתוקים שהוא אופה במיקרוגל,

יצאנו ל JOD אחד ממועדוני הגייז בסילום.

שוב מחפש את התיירים האירופאים סביבי,

ובדומה למצב בקו-סאמוי, גם שם הם לא היו.

מלבד כמה מבוגרות זקנות שמנמנות ממש שבאו לקנות איזו נשית-מקומית ללילה.

ה DJ היה מעולה ואפילו ניגן לי עופר ניסים.

עם הבאסים באוזניים והסטלה המתחזקת אני וי' מחליפים מבטים,

עוד מהדירה כבר ידעתי שהיה שם פלירטוט.

רוקדים צמוד, חיבוק קצר,

ואני מוצא את עצמי מתרפק לו על השפתיים החושניות ונהנה מכל רגע.

זרמנו אליו לדירה והכרנו קצת יותר לעומק,

הוא חיבק אותי,

תוך כדי שאני נרדם בין ידיו.

מבין הבחורים שהספקתי לישון איתם לאחרונה

שבכולם חיפשתי להרגיש שוב את החום הזה,

זה שמקנה תחושת ביטחון,

שבא לך שהזמן יעצר ולהישאר בתוך התחושה הזאת לנצח.

לראשונה מזה זמן רב, סוף כל סוף זה קרה,

נרדמתי והתעוררתי עם סוג של שלווה, הרגשתי שוב שלם.

גם אם זה ללילה אחד בלבד, שמחתי.

גיליתי שאפשר שוב להרגיש משהו, למישהו אחר.

אחרי שחזרתי למלון בבוקר,

אני וג' נסענו לבקר בקוואסן,

הייתי חייב לראות על מה המהומה שכל הישראלים מייד רצים לישון שם.

ירדתי מהמונית ולומר את האמת, זה נראה בדיוק כמו שוק בצלאל, 

רק שלהבדיל מהשוק אצלנו,

שם גם דחפו הוסטלים ומלונות בין מאות הדוכנים והורכלים/נוכלים ברחוב. 

הסירחון הוא אותו סירחון כמו בכל בנגקוק,

ובכל 100 מטר אפשר למצוא מקדונלדס, סטארבקס, ופאד-תאי.

משם המשכנו ליומיים של מסע קניות ב MBK.

ועוד 3 ימים נוספים של טיולים בין-עירוניים בכל מיני מקדשים, שווקים, בודהות והריסות.

סדום ועמורה:

על הלילה בקלאב ה DJ Station אני כבר לא ארחיב,

אני רק אציין שזה אחד הקלאבים המרשימים, עם 2 קומות ו 3 רחבות

ומס' כלובים בהם הנשיות המקומיות, 

מאילו שעולות על עקבים אבל נשארות עם תחתונים,

נכנסות לכלוב וחושפות.

והקהל, רובו בנוי מהספונסרים שגם מוכנים לשלם.

בדומה למופעי הפינג-פונג המפורסמים של הבנות,

התאילנדים הסוטים האלה המציאו גם את התשובה להומואים.

באחד הערבים א' לקח אותנו לראות פאק-שואו!

להבדיל מאצל הבנות, שם אתה לא משלם על הכניסה

רק על המשקאות, ואין דבר כזה לא לקנות משקה!

הם נטפלים כל 2 דק' בממוצע כדי לבדוק מה מצב הכוסית שלך ואם לעשות לך רי-פיל.

המופע מתחיל בתצוגת אופנה פשוטה של בולבולים 

שבסקאלה התיאלנדית- נחשבים מהגדולים ביותר שלהם,

אפילו דאגו להוסיף מלכת דראג שכיוונה את השרביט שלה לכל עבר,

ואז החלה לשלוף מהחריץ, כמו ליצן, סרט-צבעוני-שלא-נגמר,

פאק! איזה אורך היה לזה!, היא הקיפה את הבמה פעמיים עם הישבן.

משם זה ממשיך לאתנחתא קלה- מופע דראג מושקע ביותר 

שכלל שירי אירוויזיון וריקודים קבוצתיים.

עם כל הקפיצות וההנפות באוויר, לדראגיסטיות בארץ, בהחלט יש מה ללמוד.

וממשיך לפאנץ'-ליין של הערב: מופע סקס חי על הבמה. 

כאשר חבורה של אקרובטים ערומים נתלית באוויר מכל מיני כיוונים

ומתחילים להזדיין, באולימפיאדה רק היו חולמים לדעת את התרגילים הללו.

איפה אלכס שטילוב שישב פה וילמד?!

אני מוכן לתרגל את זה איתו. 

ג' מביט המום עם פה פעור, בעוד אני וא' מתפוצצים מצחוק.

השלב האחרון,

כל הבחורים נעמדים בשורה עם מספרים עליהם,

והקהל רשאי לתת הצעת מחיר, ולקנות בחור ללילה. 

לא קניתי.

לילה באינדונזיה:

ערב אחרון בבנקוק, ב JOD, הפעם רק אני וג' בקלאב

תיאלנדים שיכורים וחטובים מתגופפים סביבי,

ולא משנה עד כמה הם יהיו בנויים,

הלכסון הזה פשוט לא עושה לי את זה.

אז שוב אני בודק את השטח בחיפוש אחר אאוט-סיידרים כמונו.

משום מקום מגיעות 2 בנות חמודות ויפות ממש

ומתחילות לרקוד איתי צמוד,

לשם שינוי- תיירות, לא מקומיות,

ג' כבר היה בטוח שהן מהמנותחות,

אבל אין מצב, יופי כזה הוא מולד-לא נרכש.

זרמתי עם השיעמום והרמתי איתן כאילו אין מחר,

אחת מהן מיהרה להכיר אותי לאח

החתיך-חטוב-גבוה-סקסי בטירוף שלה שעמד בצד 

ולא הפסיק להחליף איתי מבטים.

כולם כבר החלו להתקפל, והבחור שאל אם אני רוצה לבוא איתו אליו.

קצת היססתי, קצת חששתי, אבל הסכמתי

ג' חזר למלון. ואני עם כל החבורה...

הבחור, אחותו וחברה שלה, ועוד שני תאומים לא ברורים. 

   >אז מאיפה אתם?

   אינדונזיה. אתה יהודי או מוסלמי?

   >יהודי (בבקשה#אל#תרצחו#אותי).

   אחד התאומים התלהב: מאגניב יש לי חבר יהודי בשם עידו.

   >וואלה.. (מעולה, אשרוד את הלילה, אני חושב)

הגענו אל הבחור לדירה, גר במגדל נוסף

צמוד למגדל של א', גם בדירה מנקרת עיניים.

רק שמשהו לא הסתדר בסיטואציה,

משום מה, במקום שרק אני והוא נהייה שם

כל החבורה איתנו ביחד בדירה?!

בעוד שאחותו רוקחת כל מיני דברים במטבח,

עשינו סיבוב היכרות קצר מסביב לשולחן,

והתחלתי לתהות-באיזה שלב הוא מתכוון לסלק אותם מפה?@..

כמו מלצרית היא ניגשה לשולחן עם צלחת מסודרת יפה

עם מס' שורות לא מבוטלות.

משהו כאן בהחלט לא היה מתוכנן כמו שצריך

הרמתי חומות וסירבתי באלגנטיות

משהו בסירוב שלי לא התקבל יפה, 

כנראה שבאינדונזיה לא מכובד לסרב למתוקים..

הלחץ החברתי המשיך ואני חשתי שהעייפות כבר עולה עליי.

השעה 6 בבוקר, פרשתי לחדר השינה שלו,

בתקווה שעד שאני אתעורר הם כבר לא יהיו שם, והוא יהיה עירום לידי.

הייתי אופטימי.

7:30 התעוררתי, הוא והמלצרית נכנסו לחדר,

היא מגיעה עם צלחת ומכריזה "ברקפסטטט!",

אני ממצמץ ומסתכל על הצלחת, עוד שורות,

פאק-מה נסגר.. כמה הם מסוגלים??...

שוב סירבתי, והם נעלבו. לפחות אני והוא סוף כל סוף- הסתגרנו

וגם אחותו,

באמבטיה, בתוך החדר, ישנה בתוך העגנית וסירבה לצאת משם!

אחרי מזמוז קצר הוא קלט שהקינוחים שהיא הכינה

לא עוזרים כל כך לתפקוד המיני..

ובטח גם לא כל החבורה שממתינה מאחוריי הדלתות

לשמוע איך היה.

הבנתי כבר שזה הסימן שלי לקום וללכת.

ביי ביי,

לבשתי נעליים, הסתלקתי, והתחלתי לפסוע לעבר המלון, 

מתאושש מהלילה ההזוי לגמרי.

הזדמנות אחרונה:

אז איך נעביר את השעות האחרונות בבנגקוק, כשהטיסה היום בערב.

ראשית, בראנץ' עם א' לפני העזיבה.

שנית, בפינוקים- מסאג' ליתר דיוק,

אבל הפעם, הלכתי על משהו קצת יותר קיצוני, כמובן, לפי ההמלצות של א'. 

ישירות למכון העיסוי בשדרת הגייז הראשית,

מכון לגברים בלבד.

את פניי קיבל הומו חמוד אומנם מעט מקומט ולא מרשים במיוחד,

וכמובן בחרתי מסאג' שמן, בעירום.

זה התחיל במסאג' רגליים שבמהלכו נרדמתי,

ואחרי שעה הוא העיר אותי לעלות למעלה,

למקלחת.. להתקלח לפני המסאג' גוף.

כבר התחלתי לתהות אם הוא מתכוון להצטרף אליי..

המסאג' התנהל כולו בצורה רצינית כשאני לא מפסיק לחשוב

מתי אמור להגיע ההאפי-אנדינג,

ואז, לקראת הסוף

   >תן לי 500 באט ואני יעשה לך ביד.

   500?!?... זה יקר!!

   400 אני מוכן!

הוא נכנע וזרמתי..

עם כל המבוכה מהסיטואציה ההזויה הזאת,

אני חייב לצין שהוא יודע את העבודה היטב- יש ניסיון.

יצאתי מהמכון אחרי מקלחת נוספת.

בתחושה מחודשת ומוזרה, כאילו השארתי חתיכה קטנה של תמימות נעורים מאחוריי.

הרגע עשיתי משהו זול

משהו שלא חשבתי שאעשה בחיים, ושלא חשבתי שאצטרך לעשות.

לשלם עבור סוג של מין. פשוט זנות!

פתאום אני מבין, שאין לי חשש מעירום- כזה שלא מעורב בו סקס או אינטימיות,

אין לי חשש מנודיזם,

להתפשט זה עניין של תירגול!

בפוסט הקודם:

אז כבר הסקתי שתאילנד-היא לא לרווקים.

אפשר לומר שאחרי שבוע של ריגושים בבנגקוק,

זה מעט התערער- אבל אני עדיין מסכים עם הטענה הזאת.

אולי כי אני רגיש מדיי, אולי כי אני אדם זוגי מדיי.

אולי כי האוכלוסייה המקומית פשוט לא דיברה אליי.

אבל בסופו של יום, ובסופו של כל לילה-

אין כמו להתעורר בבוקר ולהרגיש נאהב.