עד שהגברת השמנה תשיר

אני מאוד עצובה כבר שבועיים

וכשחושבים על זה אז כבר כמה שנים

אבל חלפתי כל כך מהר

שאני לא בטוחה למי אני אמורה להתקשר 

ומה אני עושה בכלל באוטובוס 

וקשה לי לנשום

ואני לא מצליחה לבכות

וגם לא לישון או לאכול

דרושים חברים אפלטונים 

לבירה ושתיקות לא מביכות

חשוב שתדעו:

אני שונאת את הקיום כל כך

שאני מכסה את זה בהומור בדרך כלל