(מקור: אוניברסיטת קיימברידג' , 6.8.2013, תורגם ונערך על ידי)
נערות עם אנורקסיה נרבוזה מציגות מאפיינים משותפים עם הספקטרום האוטיסטי, כך משער מחקר חדש שפוסם בעיתון "Mulecular Autism".
בהשוואה לנערות רגילות, לנערות עם אנורקסיה מספר מעל הממוצע של מאפיינים אוטיסטיים ועניין מעל הממוצע במערכות, לעומת ציון נמוך ביכולת האמפתיה שלהן. פרופיל התכונות הזה מזכיר את זה שנצפה אצל אנשים עם אוטיזם, אולם קל יותר. במחשבה ראשונה, אנורקסיה ואוטיזם נראים שונים מאוד, אבל לשניהם מרכיבים משותפים:
- התנהגות בלתי גמישה
- נטיה להיות מרוכזים בעצמם
- עניין מוגבר בפרטים קטנים
- שני המצבים חולקים גם שינויים במבנה ובפעילות המוח באזורים שאחראים על התנהגות חברתית.
החוקרים, בהנהגת פרופ' סיימון ברון-כהן (Simon Baron-Cohen) במרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג', בדקו תוצאות של 66 נערות בגילאים 12-18 עם אנורקסיה אך ללא אוטיזם במבחנים המודדים תכונות אוטיסטיות. הם השוו אותן ליותר מ-1600 נערות באותו גיל, ומדדו את התכונות האוטיסטיות שלהן באמצעות שלושה מבחנים: הערכה של הספקטרום האוטיסטי (AQ), תכונות מערכתיות (SQ) ויכולת אמפתיה (EQ).
הם מצאו שבמבחן ה-AQ, נערות עם אנורקסיה קיבלו ציון בטווח שבו אוטיסטים מקבלים פי חמש יותר מנערות רגילות. בנוסף, באותו מבחן מעל לחצי מהנערות האנורקטיות הציגו "פרופיל אוטיסטי מורחב", לעומת כ-15% מהנערות הרגילות. במבחני המערכתיות (עד כמה אדם מתעניין בתבניות מחזוריות ומערכות עם חוקים ידועים מראש) בנות עם אנורקסיה קיבלו ציון מעל הממוצע, ובמבחני האמפתיה (עד כמה אדם מבין את רגשות האחר ופועל על פי רגשותיו) ציון מתחת לממוצע - פרופיל שמתאים לזה שנצפה באוטיזם.
פרופ' ברון-כהן אמר: "נהוג לראות את האנורקסיה כהפרעת אכילה טהורה. זה הגיוני למדי, הרי שהדאגה לסכנות המשקל הנמוך, תת-התזונה ואפילו מוות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. למראת זאת המחקר מציע שמתחת להתנהגות על פני השטח, המוח של אדם עם אנורקסיה דומה מאוד למוח של אדם עם אוטיזם. בשני המקרים, ישנו עניין רב במערכות, כשלנערות עם אנורקסיה עניין במערכת של משקל, גוף וצריכת מזון".
ד"ר טוני ג'אפה (Tony Jaffa), שותף למחקר, אמר: "להכיר בכך שחלק מהמטופלים באנורקסיה מראים תכונות אוטיסטיות מוגברות ועניין במערכות נותן לנו אפשרויות חדשות להתערבות וניהול. לדוגמה, להעביר את העניין שלהם ממערכת המשקל והדיאטה אל מערכת אחרת העונה על אותם צרכים ויכולה לעזור. להכיר בכך שחלק מהמטופלים באנורקסיה זקוקים לעזרה עם מיומנויות חברתיות, תקשורת והסתגלות לשינויים גם נותנים לנו זווית חדשה לטיפול".
____________________________
ולסיכום, חשבתי שזווית הראיה של החוקרים מעניינת כי לא חשבתי על חפיפה בין שני המצבים טרם קראתי על המחקר. לא מצאתי הרבה מידע בנושא וזה יהיה פזיז מדי לקפוץ למסקנות על סמך מחקר בודד וצעיר יחסית. נקודה חלשה נוספת במחקר היא שדיכאון, חרדות, סכיזופרניה ועוד הפרעות נפשיות מקיימות מאפיינים משותפים עם האוטיזם ולאנורקסיה מאפיינים משותפים עם הפרעות נפשיות אחרות, כך שבליל התסמינים הזה מהווה מעין ענן לא ברור. על אף הרושם שלכל הפרעה נפשית קריטריונים ברורים לגבי אבחונן, במציאות אין גבול ברור בין רבות מהפרעות הנפש (לדוגמה, לא ברור אם אדם כלשהו בדיכאון או שיש לו תסמינים שליליים של סכיזופרניה).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
