היום היה מלא ברגעי חולשה עלובים. אכזבתי את עצמי ברמות מטורפות, לא האמנתי שזה יקרה לי שוב, אני לא לומדת לקח! אני מלאה בתחושות חרטה מחרידות למדי (ומלאה במובן הפיזי, בטן נפוחה, כואבת, ומשם, הביטחון העצמי שוב ירד לרצפה). כשעמדתי מול המראה, אחרי מספר דקות של נסיונות הקאה, נשברתי והתחלתי לבכות - טעות איומה, בגלל שמרחתי לעצמי את המסקרה, שממילא לא הייתה במצב מי יודע מה טוב אחרי כל התהליך הארור.
אז מה עשיתי? קמתי עם המוטיבציה הנכונה, לא נגעתי באוכל עד השעה שתיים בצהריים, ואז נכנעתי. טחנתי 3 משולשי פיצה פפרוני (שככל הנראה מגיעים ל-350 עד 400 קלוריות למשולש, כלומר 1200 קלוריות סה"כ), וכאילו זה לא מספיק, הוספתי גם חצי וופל בלגי עם קצפת ונוטלה בסביבות השעה 6 (בהערכה גסה כ-800 או אפילו 1000 קלוריות), שמתסכמים יחדיו ב-2200 קלוריות (FUCKING AMAZING), ליום שבו בכלל הייתי אמורה להישאר מתחת ל-100 - למרות שהקאתי כמחצית מהאוכל (בייסורים ומרמור עצמי), אני מרגישה נפוחה, מגעילה, ופשוט מאוד - איום ונורא.
ברגע שהגעתי הביתה, החלטתי להישאר נחושה בדעתי, ולדבוק במטרה לחזור למשקל היעד הכל כך מיוחל. 40 דקות ג'וגינג, רבע שעה קפיצה בחבל, 100 כפיפות בטן, ועוד כמה תרגילים עם משקולות, העלו לי את המוטיבציה בחזרה.
בכל אופן, מחר לא יהיה יום 6, אלא יום של צום. וביום רביעי, אחזור ליום 5, כלומר 100 קלוריות בלבד, לא פחות ולא יותר. אני מאמינה שמחר לא ארד במשקל, אבל אני מקווה שעם פעילות גופנית לאורך כל היום, אצליח לפחות להיפטר מעודף הקלוריות המגעיל שנאגר לי עכשיו בגוף.
משקל נוכחי: 58.3 ק"ג.
מחר יום חדש, ונראה איך זה יעבוד. אני מקווה שזה יסתדר. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
