השבוע הבנתי סופית שאת המבט ההוא שתיארתי בפוסט הקודם אני כבר לא אראה בחיים.. ומה שיותר עצוב זה שבמקום זה אני אקבל מעכשיו מבט של תיעוב, גועל, חוסר ההערכה. זה מה שהכי כואב... הבן אדם שאני הכי מעריכה, הדעה שלו הכי חשובה לי כבר לא מסוגל להסתכל עליי בלי להיגעל. והדיבור הרך, הנעים, האוהב כבר לא קיים. 

לא אכפת לי שכבר לא נהיה ביחד אבל תמיד היה לי חשוב שיהיה לי איזשהו ערך בעיניה. וכל כך כואב לגלות שזה כבר לא ככה. שפגעתי בה בצורה כל כך קשה שהיא לא מסוגלת לדבר איתי, להסתכל עליי??

אחרי שיחה מאוד ארוכה הצלחתי להודות ששיקרתי, שמבחינתה זו בגידה. 

זו לא הייתה הכוונה שלי, לא לשקר לה ובטח שלא לפגוע בה. מאז ומתמיד הדבר שהיה הכי חשוב לי זה שהיא לא תפגע בטח שלא ממני. ואחרי כל הפעמים שאמרתי את זה ועשיתי כל מה שאני יכולה כדי שזה לא יקרה. זה קרה. פגעתי בה. ולא סתם, לא קצת. הרבה, קשה.

איבדתי את החברה הכי טובה שלי, הבן היחיד שמכיר אותי באמת, שמבין אותי תמיד.

"את צודקת" אמרתי לה. לא היה לי יותר מה להגיד.. "שיקרתי, אבל לא התכוונתי לפגוע בך, באמת חשבתי שאני פועלת בצורה הכי טובה כדי שלא תיפגעי"

בסופו של דבר הבנתי שלא שיקרתי גם לה, שיקרתי לעצמי. לא רציתי להודות שמה שהיא אומרת, שיש לי רגשות כלפי מישהי אחרת, זה נכון. לא רציתי להרגיש משהו כלפי מישהי אחרת. אבל בסופו של דבר פעלתי בדיוק אחרת. הרגשתי כל כך אבודה, מתוסכלת, מבובלבלת שברחתי, נרחתי למקום שהיה לי קל, בלי לדבר על יותר מדי דברים, בלי לנתח. ברחתי למשהו קליל, חשבתי שזה מה שאני צריכה לעשות, שזה יותר טוב. 

זה נוראי, פשוט נוראי העניין הזה שבני אדם, כולל אני, אף פעם לא מרוצים ממה שיש להם. תמיד חושבים שאולי אנחנו מפספסים משהו יותר טוב ואז בעצם אנחנו מאבדים את הדבר הכי טוב שהיה לנו. 

כמו שפסנג'ר אומר:

well, you only need the light when it's burning low

only miss the sun when it starts to snow

only know you love her when you let her go

only know you've been high when you're felling low

only hate the road when you're missing home

only know you love her when you let her go

and you let her go.

עצוב אה?

גם אני חושבת. להבין כמה חסר לך מישהו או משהו רק כשאין לך אותו זו טעות ענקית. 

תעריכו את האנשים שסביבכם, אלה שנמצאים שם תמיד, לא משנה מה. אלה האנשים ששווים את זה.

אל תקחו אף אחד ושום דבר כמובן מאליו

ואל תשקרו! גם להסתיר זה שקר. תיהיו אמיתיים עם עצמכם כדי שתוכלו להיות אמיתיים עם הסובבים אתכם 

שקרים רק מסבכים דברים זה מה שאני למדתי. באיחור די גדול ובהפסד רב. אבל לפחות אני יודעת שזה לא יקרה שוב.

אם תהיה לי שוב ההזדמנות לאהוב ולהיות נאהבת כמו שהיה אני לא אחזור על אותם טעויות.

נשבעת.