אוקי, מה נסגר איתי??
אני בוכה בבלוג על מישהו שזרק אותי... מתמרמרת על החיים... אה?! כנראה הייתי על סמים, כי זאת פשוט לא אני! אני שמחה, חייכנית, אופטימית. אני לא נשברת גם כשמאוד קשה, ובטח שלא מתלוננת.
אז אחרי שהתפכחתי, עברתי על הפוסטים האחרונים שכתבתי- הקאתי קצת בפה, והבאתי לעצמי סטירה דמיונית ומצלצלת- הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים!
אתמול הלכתי עם חברה לחפש לי דירה.
שלא תבינו לא נכון, הבית של ההורים נחמד- אבל עוד שבוע של חוסר מעש וחפירות של: "אכלת? שתית? למה לא ישנה? אצל מי ישנת אתמול? למדת??" וכו' וכו' וכנראה שהמוח שלי יתפוצץ!
אז מצאתי חדר בדירת שותפים, לא יקר בכלל, קרוב מאוד ללימודים, משופץ על גבול החדש נקי ומרוהט.
יצא לי לעבור אתמול על הרבה דירות ותפסתי את עצמי על המחשבה שאני שוללת אוטומטית דירות בהן החדרים קרובים, או הדלתות לא נראות כחסינות לרעש... כי המחשבה היחידה שהסתובבה לי בראש היא שכשאני מזדיינת, אני רוצה לגנוח כמו בנאדם ואני לא רוצה שישמעו אותי.
אין דבר יותר מעצבן מפרטנר שמבקש לשמור על שקט... בשקט אין מצב שאני גורמת, אני יותר מדי מתרכזת בלסתום את הפה. ותאמינו לי שזה קשה לי.
אז למזלי מצאתי בדיוק את מה שחיפשתי! החדר שלי נמצא בקצה השני של הדירה ביחס לחדרים אחרים, והדלתות נראות איכותיות. אז נראה לי שהסתדרתי.
עכשיו רק נשאר לעבור לשם, רצוי לפני תחילת הסמסטר הבא.
וחוץ מזה התחלתי לדבר בווטסאפ עם הבחור שהחברים שלי שידכו לי (זה שכתבתי עליו לפני כמה פוסטים שהוא נראה חנון ולא לטעמי) ומסתמן שהוא בחור מאוד נחמד. ההודעות שלו גורמות לי לחייך, ואני מוצאת את עצמי יושבת ומחכה שהוא יכתוב לי משהו... אז אני מניחה שזה סימן טוב. אומנם הוא לא הטיפוס שלי, אבל יכול להיות שהגיע הזמן להחליף טיפוס. בסופו של דבר גם חנון ביישן יכול להיות סקסי!
אז יום שישי נצא לדייט, ומשם נראה לאן זה יזרום! לסקס בטוח לא, ולא כי אני לומדת מטעויות או מסיקה מסקנות מהעבר... פשוט כי היום קיבלתי מחזור.
אז השבוע התחיל בדיכאון קל, אבל נכון לעכשיו אני מלאת אופטימיות ואנרגיות.
ואני מאמינה שיהיה טוב :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
