כדי שאף אחד לא ידע.

אין לי חשק או מוטיבציה לשנת הלימודים הזו, אבל יש לי הרגשה טובה.

אני יודעת שאני יכולה ושאני מסוגלת!

יש מעין בריזה של התחלה חדשה, ריח של דברים טובים שהולכים לקרות.

ותודה למזג האויר שרק מוסיף להרגשה הטובה.

אין דבר שאני אוהבת יותר משמים כחולים. איך אפשר להיות עצובה או חסרת מצב רוח כשהשמיים כחולים כל כך???

דברים שנראו בעיני נוראים רק לפני כמה ימים, מחשבות שהטרידו אותי בתקופה האחרונה, פתאם נראים בעיני כבר לא רלוונטיים. יש דברים שלא בשליטתי, ואני לא מתכוונת להילחם בטחנות רוח.

שנת הלימודים התחילה כל כך על רגל ימין! אני לגמרי מחבבת את הכיתה אליה שובצתי. נראה שגם הכיתה מחבבת אותי, כבר אתמול צחקנו ביחד, והחלפנו פייסבוקים, ופעם ראשונה במכללה הרגשתי שאני ממש רוצה לחזור היום ללימודים רק בשביל לפגוש את האנשים שוב!

אז היום מבחינת אנשים היה פחות נחמד, משום מה היינו המון סטודנטים בתוך כיתה קטנה, והמחשב של המרצה סרב לעלות...

אבל קרה דבר מדהים! לראשונה מאז תחילת התואר, הרגשתי שלמדתי, שאני מגלה דברים חדשים, ואני רוצה עוד מזה!

מי שהיה נכנס לכיתה בזמן שיעור, ומסתכל על מסכי הלפטופים של הסטודנטים, בטח היה חושב שנכנס בטעות לשיעור יצירה בכיתה א'.

זה מה שיצא לי:

וזה מה שיצא בערך, פחות או יותר לכולם.

כל הכיתה התלהבה בטרוף, גם מהמרצה התותח גם מהכלים שלמדנו.

התלהבות אמיתית, כמו של ילדים! "יוווו אחי ראית מה הכלי הזה עושה?? ואייייייי"

מי צריך סמים ואלכוהול כשיש אילוסטרייטור?

בקיצור כולנו מאושרים. ואז המרצה אומר לנו: "חפשו עבודות שלי בגוגל, תראו מה באמת אפשר ליצור"

בעיני זה מטורף! זה לא צילום- זה ציור, גרפיקה.

פתאם הקטר של כולנו הפך לעלוב ומכוער במיוחד.

יתכן שאני מתלהבת משעורי בית שקיבלתי? כן אני כן :)