טוב אז הייתי היום בתל אביב, בתערוכה(?) / הפקה / אירוע, מה שזה לא יהיה. יצאתי עם אמא שלי, עשינו יום כיף והכול, יותר נכון חצי יום כיף. עדיין כיף(:
בקיצור - האירוע הזה הוא בזבוז כסף אחד גדול. הייתה תצוגה של רקדני בלט לבושים בקימונואים וזה באמת היה יפה והכול וצילמתי, אבל כל השאר זה בעצם... לשמוע קצת הרצאות, ובעיקר להסתובב ברחבה שיש בה מלא סוג - של ביתנים של כל מיני מותגי קוסמטיקה וטיפוח.
עצרנו בביתן של PUPA, חיפשנו לי איליינר כי הישן נדפק(
) ובסוף מצאתי את עצמי יושבת על כיסא כשהמוכרת איפרה אותי.
אני לא מתאפרת ביום יום, וזה היה פשוט מוזר שהיא שמה לי את כל מה שהיא יכלה כמעט; קצת פודרה, אם אני לא טועה, סומק, עיפרון, צללית ומסקרה... זה היה לא רגיל, אם אני מתאפרת זה מסתכם בעיפרון או איליינר.
בסוף, אהבתי את התוצאה. נראיתי טוב. למרות שבהתחלה לא אהבתי את העיפרון והדביקות של הליפגלוס עצבנה אותי, בסוף אהבתי
אה כן, גם נראה לי שראיתי את שרון, אבל לא הייתי בטוחה והיה לי קצת מביך לבוא אליה ולומר לה היי... 
לקראת תשע הלכנו לכניסה, איפה שהיו קימונואים(אני עדיין לא בטוחה שכותבים את זה ככה) והצטלמתי ויצא ממש חמוד^^ אין לי מושג אם עוד לובשים אותם אי שם ביפן, כנראה שרק במקומות מסורתיים או בטקסים מסורתיים... אבל אם כן - לעזאזל, איך היפניות מצליחות לנשום עם זה? הרגשתי הקלה כששחררתי את הפפיון שהיה לי בגב.
דזמונד,
עייפה אבל בהחלט מרוצה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
