אז נסעתי היום שוב לסופרפארם, בתקווה שהאייליינר הרגיל שלי הגיע, אבל מתברר שלא. אז ניסיתי סוגים שונים, וכשאחת המוכרות באה לעזור לי כל הריח של הסיגריות שלה פשוט חנק אותי ורציתי להקיא עליה. כשניסיתי לומר שאני אמשיך להסתובב עם המשיכה לנסות לשכנע אותי שמה שהיא הציעה לי הוא הכי טוב וחסכוני ואיכותי ועמיד ועוד-כל-מיני-מילים-שעוזרות-לה-לקדם-מכירות. בפעם השנייה אמרתי לה תודה והלכתי לדוכן של ג'ייד. בסוף, קניתי איזה אייליינר שהוא לא בדיוק עמיד במים אבל נקווה שהוא יחזיק אם יהיה גשם^^" (מקסימום, יש מגבונים).
העובדה שאני בת נותנת לי לגיטמציה לכתוב פוסטים שלמים על שופינג ואיפור. אלוהים, זה נוראי.
אני אוהבת את איך שאני נראית. ואני ממש מחכה למחר אבל צריך לסדר תיק וזה איכס.
אני עייפה. באלי לישון, והייתי עושה את זה אם לא הייתי חוששת לגבי אי-הירדמות(?) בלילה.
דזמונד,
להלהלה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
