היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

לפעמים כשאנשים בי מתבוננים 

אני מעמידה פנים

שאני לא שמה לב

ומשנה לאט 

את אחיזת העיפרון.

לפעמים אני מציירת סתם

משהו שאני תמיד מצליחה

שיחשוב שבמקרה

ואיזה יופי.

אני נושמת יותר מרשים

ומייצרת חיוך מקסים

שהראש יראה חושב

ואז אולי קצת

המתבונן יצור ממני זיכרון.

זה לא חייב להיות מתוחכם

הוא יכול לזכור אפילו הליכה

שיזכור ושיראה

זה הכל.