היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

אילו הייתי יודעת

לדייק במילים את הצער,

ודאי היו לי היום

הרבה יותר חברים.

ואילו הייתי יודעת

לדייק בצבעים חרטה,

אולי הם לא היו

לעזוב כל כך ממהרים.

אני מצליחה לומר שיש פער

בין איך שמתבטא לי הצער

לבין מה שאני מרגישה,

ובכל זאת הם כועסים.

סליחה זה כל כך בנאלי

בעולם ממוחשב משטויות,

יודעים להמציא מסכי נגיעה,

אבל לא יודעים להאמין לסליחות.

אז אני כותבת מילים

שלא יצליחו לדייק את הצער 

אבל אולי עצם הכתיבה,

יוכיח שהוא כאן.