לא יודע איך אתן עושות את זה, מעבירות חיים שלמים עם פני פוקר מושלמים, לא נשברות אפילו פעם אחת, כולנו יכולים ללמוד מכן, אך אנחנו לא מספיק קשוחים בכדי לנצח קופה עם יד חלשה.      כל מי שיודע דבר או שניים על פוקר מכיר את המונח "בלוף" או במילים פשוטות יותר, שקר, לשחק עם קלפים נורא חלשים תוך כדי הפגנת עוצמה שאמורה להרתיע את היריבים שלך, המטרה בבלוף היא לערער את בטחון היריב בכדי שבסופו של דבר יוותר ויזרוק את הקלפים, כי אם הוא יחליט להשוואת את ההימור שלך הוא ינצח, הרי אין לך שום דבר חזק. לא כל אחד יכול לבלף, צריך פני פוקר, עקביות וקור רוח, כל התכונות שיש בנשים מגיל ינקות. לא סתם טיילנו קצת לעולם המושגים בפוקר הרי המשחק המצוין הזה הוא שיקוף מדויק לחיים האמתיים ובעיקר לצורת ההתנהגות של נשים, יצור כל כך אלגנטי וחכם שלמד לחיות חיי ניצחון בעולם שלא מפסיק לשים לו רגליים.        בעידן הנוכחי על כל אישה ממוצעת נגזרים חיים מלאים בקשיים, נשכח מהדברים הברורים כמו מחזור ולידה ונתעסק יותר בסבל שאנחנו הגברים גורמים לכן. נתחיל בגיל ההתבגרות ובחבר הראשון, הוא ישקר לך כל כך הרבה בשביל להיכנס לתחתונים שלך, הוא יגיד ויעשה הכל בכדי שתבטחי בו וכמובן שעם הזמן את תאמיני לו ותחליטי שהוא האחד, הוא יהיה הסקס הראשון שלך וכצפוי הוא יתנדף תקופה קצרה לאחר מכן, אותו אחד שגרם לך להכיר את תחושת האהבה יגרום לך לשנוא ולפחד מהתחושה, את לא אשמה, פשוט לא ידעת על קיומו של הרוע הגברי. הזמן עבר ואת וליבך השבור כבר בני 17 והגיע הזמן להשתלב בשוק העבודה, תחנה ראשונה – מלצרות. שמת לך גינס, סינר, נעליים נוחות ויצאת לעבודה, כבר ביום ההתלמדות הראשון הגיע האחראי משמרת והסביר לך שנהוג שמלצריות עובדות עם טייץ שחור, וכמובן שבתור עובדת מסורה כבר למשמרת הבאה הגעת עם טייץ. אחרי כמה משמרות אותו אחראי משמרת החל ללעוג לגילך הצעיר, תמיד דאג להקטין אותך ולספר לך כמה עוד לא ראית ועוד לא עשית, את בתמימותך חשבת שאת באמת מפספסת והגיע הזמן שתתבגרי, אז הגדלת את המחשוף והקטנת את הטייץ, מרחת קצת אודם לשפתייך וגברים לא מפסיקים ליפול לרגלייך, כל גבר שעובר מולך נועץ מבטים, האמיצים גם מנסים לדבר אתך, ואת נהנית מתשומת הלב החדשה, אז שכבת עם האחראי משמרת כי חשבת שהוא מגניב, ואפילו הכרת עוד כמה גברים במספר מועדונים, וכמובן שהיית קצת שיכורה כי לשתות טרם למדת. החודשים עברו וילדה חדשה הגיעה לעבודה, אותו אחראי משמרת אתו שכבת ועדיין מידי פעם שוכבת הסביר לילדה החדשה להגיע עם טייץ, ואחרי מספר משמרות גם החל לצחוק על גילה הצעיר, אז היא הגדילה את המחשוף והקטינה את הטייץ, ועכשיו היא גנבה לך את כל תשומת הלב, כל העיניים נשואות אליה כי את כבר מוכרת וישנה, אין בך את ניצוץ הילדותיות יותר, רואים בעינייך את התמימות שנעלמה, וגברים מפחדים מנשים לא תמימות. אז סבלת קצת להיות כינור שני בעבודה  אבל הזמן עבר והתגייסת לצבא, אחרי טירונות כללית נשלחת להיות פקידה אישית של סגן אלוף, גבר מרשים, מלח הארץ, קצין וג'נטלמן. אז התאהבת בו ונפלת לזרועותיו, כל אשר ביקש עשית ולא הפסקת לשלוח לו מסרים, העיקר שיחזיר לך קצת אהבה, וכן לילה אחד נכנסת למשרד, הוא בדיוק היה תשוש לאחר ישיבה ארוכה עם עמיתים ואת היית בדיוק אחרי מקלחת, עם שיער רטוב וריחני, הכנת לו קפה וניגשת לשבת מולו, הוא חייך בעייפות ולגם מהנס המוקצף, הוא שאל קצת עלייך אז סיפרת לו כמה נמאס לך מגברים בגילך וכמה שאת רוצה מישהו בוגר "בראש שלך", הוא סיפר לך קצת על כמה שהוא ראה ועשה בחיים, אבל זה לא היה חשוב, את היית שלו כבר מזמן, הוא ביקש שתמצאי לו קובץ במחשב אז עברת לצד השני של השולחן, הוא ישב על הכיסא ואת רכנת מעליו כשהחזה שלך מול פניו, מצאת את הקובץ במהרה וסיבבת את פנייך לפניו, חייכת בשחצנות צעירה והוא מיהר לנשק אותך, התיישבת עליו בכיסא הבוס הגדול והפשטתם אחד את השני, הוא הניח אותך על השולחן מלא הניירת ונישק כל מקום בגופך, הוא חדר אלייך בתשוקה שטרם ראית, כבר היית מאוהבת והסקס הזה היה רק חותמת לכמה הוא הגבר שאת רוצה. מיד אחרי יצאתם מהמשרד בחשאיות וכל אחד פנה לחדרו, למחרת בבוקר נתקלת להפתעתך באותו פרצוף של קצין קר, ולא באותו מאהב חושני מלילה. את לא הבנת את מקומך ולקחת צעד אחורה, הימים עברו והמצב נשאר אותו דבר, אז ניגשת אליו ושאלת על אותו לילה, מה המטרות שלו מאז. הוא ביקש ממך לשבת וסיפר לך שהוא נשוי עם ילד ועוד אחד בדרך, פנייך נפלו, לא האמנת שגבר כזה מסוגל לעשות דבר כזה, אבל אינך אשמה, את רק לא ידעת. אז הגשת טופס 55 וביקשת לעבור בסיס, כמובן שהוא מיהר להעביר אותך והמשכת את שירותיך הצבאי בקריה, חזרת כל יום הביתה, אהבה לא הייתה, אבל קצינים בשפע. יום השחרור הגיע והחלטת לטייל בדרום אמריקה, אחרי כמה חודשים של הרבה עבודה וקצת הוצאות עלית על מטוס אל האושר, כבר אחרי חודש פגשת בישראלי מדהים, גדול ממך בשנה, מלא בחוכמת חיים ואידיאולוגיה, גדל וחונך בצפון הרחוק בזמן שאת מהמרכז, המשכתם לטייל וחייתם בעולם שכולו טוב, בין שאכטה לשאכטה אהבתכם רק גדלה, החודשים עברו והכסף נגמר, חזרתם לארץ וכל אחד לבית משפחתו, כבר אחרי מספר ימים נסעת אליו לצפון, הכרת את משפחתו והם היו מדהימים וחמים, שוב ראית בגבר את האבא של ילדייך, אבל הזמן עבר וכמות הפגישות שלכם ירדה, הוא עסוק בתחילת הלימודים ואת בעבודה, למעשה כבר חודש שלא ראיתם אחד את השני ואפילו תדירות שיחות הטלפונים כבר ירדו עד ששיחה אחת הוא סיפר לך שזה לא יעבוד, שאתם גרים רחוק ומנהלים חיים שונים לחלוטין, שהאהבה של הטיול זה משהו אחר, משהו בך קצת האמין והסכים, למרות אהבתך אליו הבנת את הפרידה, מה שלא הבנת הוא מדוע הוא העלה תמונה לפייסבוק יומיים אחרי הפרידה חבוק עם זונה אחרת, עם רגליים יותר ארוכות וציצים יותר עומדים. אז התחלת לשנוא את עצמך, כבר חשבת שאת אשמה בזה שכל הגברים זרקו אותך, החלטת לשנות גישה ולנהוג אחרת, מעתה לא תראי לאף גבר איך את באמת מרגישה, את תשחקי תמיד משחק, תאמרי בדיוק ההפך ממה שאת מתכוונת, לא תראי באף אחד עניין, תיתני לכולם להרגיש שאת לא רוצה אותם, והם האמינו, אז הם עברו לאחרת, ואת נשארת לבד, עם שתיים ושבע ביד ומהמרת על כל כספך, מה שלא ידעת הוא שאת משחקת מול זוג אס וכמובן שהפסדת, ועכשיו את אולי מבינה, גם אם הפסדת עם ידיים טובות זה לא סיבה לנסות ולבלף עם יד גרועה, שיעור בסיסי בפוקר שכנראה החמצת. אז אל תשקרי שאת אוהבת אותו כי אומנם את יודעת לבלף, אבל אני יודע לקרוא מתי את מאוהבת, ובאפס הזה אין סיכוי שאת מאוהבת, את פשוט יודעת שלעולם הוא לא יזרוק אותך כך בטוח לא תיפגעי, אבל עכשיו כשאת משחקת על בטוח את מפסידה את יחיד שבאמת רוצה אותך, היחיד שבאמת אוהב, חבל שבגלל כמה הימורים מפגרים נגמרו לך הז'יטונים ואינך יכולה עוד להמר.