אָוַנְגַּרְד לַהָמוֹנִים©

שתי מחשבות עיקריות מציקות לי לאחרונה.

האחת היא מחשבת העלבון. "הוא החליף אותי במישהי אחרת". איך הגבר שאהב אותי כל כך יכול היה להתאהב במישהי אחרת? איך הקראש הזה מחזיק אותו במקום - למה עליי הוא יכול לוותר ועליה לא? ואז מתחילות ההשוואות, שמבלבלות אותי עוד יותר, כי בכולן ידי על העליונה בסופו של דבר. האם הוא מחכה לה שתעזוב את בעלה? התהיה מעלה בי זיעה קרה שמרמזת שאני כנראה צודקת. זו מחשבה כואבת ומרסקת: אם מישהי מילאה את מקומי בקלות כה רבה, מה זה אומר על המקום הזה מלכתחילה?

השניה היא מחשבת הפחד. "כעת אשאר לבד". כי איך לעזאזל אוכל לסמוך על מישהו בעתיד? איך אוכל לא להפוך לזומבי שנשרטה על ידי אישה שהנישואין שלה שיעממו אותה ועל ידי גבר שלא ידע להעריך את מה שהיה לו - ולאחר תהליך ריקבון להפוך להיות כמותם: כמותה, שפקחה את עיניה סביב גם בתוך הקשר שלה ולא בחלה, או כמותו, שמשהו לא התאים לו אבל אינו יודע מה ואינו מוכן להתאמץ כדי שכן יתאים. איך אני שומרת על האנושיות שלי, על החיות שלי, על הרצון שלי לתת מעצמי ולקבל, לאהוב ולהיות נאהבת? 

וזה עוד לפני שמגיעים לשאלות הגיל (28, כבר לא ילדה), הלוגיסטיקה, המעבר לחו"ל שימנע ממני לייצר קשרים משמעותיים בארץ בחודשים הקרובים, הידיעה העגומה שרוב הגברים הטובים כבר תפוסים, המחשבה שאני מגיעה לכל העולם הזה מעמדה קצת פחות טובה מאשר הייתי לפני 5 שנים.

וגם אם אמצא אהבה נוספת, איך אצליח בו זמנית גם לשמור על עצמי וגם לתת מעצמי? הדחף הוא להסתגר, אבל אני אדם שצריך אהבה וחום כמו אוויר לנשימה. ללא זה פשוט אגווע. אבל אם כל אהבה תהיה מלווה בפחד אינסופי מפני הפגיעה הבאה, האם לא אקמול גם כך?

עצוב לי שביליתי במצטבר 8 שנים עם גברים שלא היו טובים לי ולא העריכו אותי; שלא נתנו לי חום ולא אפשרו לי לתת חום כפי שרציתי, שצעד אחר צעד ויתרו עליי לטובת כל מה שהיה דחוף להם יותר.

אף פעם לא היה לי דחף לצאת עם "בחורים רעים" ולתקן אותם - שניהם היו אנשים טובים, לפחות בהתחלה - אבל איכשהו נפלתי על אנשים שכנראה כן היו צריכים שמישהי "תיישר" אותם, ולאחר שהיא (אני) עשתה את זה, הם יכלו ללכת משם בשקט. נדמה לי ששוב מדובר במצב בו מישהי אחרת תקטוף את הפירות של הקשר שהיה לנו, כי לקשר הבא הוא יגיע בשל יותר, בוגר יותר, שלם יותר. הלוואי והייתי יכולה לומר את אותו הדבר על עצמי. אני לא יודעת איזו גרסא של עצמי תגיע לקשר הבא.

אני מקווה שבעתיד אדע לזהות את הרקבון בבסיס נפשו של הבחור ולהתרחק מאלה.