לשוני עוברת על מיתר הגיטרה המתוח בין שני הכיסאות. היא פתוחה וחלקלקה, וכשהחוטים הבוהקים מתלפפים סביב עצמם, היא משרטטת לה את המסלול האפשרי שלהם מבעד לחור ודרך הלולאה. עיניי עצומות וידיי כפותות מאחורי גבי. ההרגשה של הידיים האחוריות שלי נלחצות אל השכמות מרגישה רכה ונואשת, נעימה ודאוגה.
יד קרירה עוברת ומציירת תלולית על מעלה צווארי, מתפתלת וגורמת לכך שנשימתי נעתקת ואני מוציאה רק אנקה חלושה ועצורה. היד עוצרת. אני בולעת את הרוק שלי ונושמת בועות אוויר סגולות כשעיניי עצומות, בית החזה שלי לא זז ממקומו ורק הריאות מתמלאות ומתרוקנות בהיחבא. אני מרגישה את התחתונים שלי נרטבים ואת שרירי הבטן התחתונה מתכווצים ורועדים בציפייה.
היד הקרירה חוזרת להשלים סיבוב מלא ומופיעה על הגב התחתון, בנקודת החיבור בין הלחיים. היא מחליקה באחת אל תוכי, ו-״מממממ״ ארוך משתחרר ממני. את גופי מקבעות למקומו שתי ירכיים ורעד עובר בי ומטלטל אותי, מחזק את שריריי ומגביר את אחזיתי באצבע שבתוכי, שזזה ומתפתלת ומפעילה אותי בגסות. ״בן זונה״, מסתנן לי מבעד לערפל, מלאת בושה, אני פוקחת את עיניי ופוגשת בעיניו החודרות לי את הנשמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lilas