בתוך המחברות

אני כבר לא נכנסת מספיק פנימה מחשבות עוברות ולא פוגשות את הדף, המון דברים מכווצים וסוחטים אותי כמו חולצה רטובה ואני רק נותנת להם להתייבש.

דורי הוא תופעה חדשה בחיים שלי, מצד אחד דוחה אותי בהרגליו ובצורתו ומצד שני קוסם לי וכובשש אותי בדברים הקטנים שבעצם גדולים כי אף אחד עוד לא עשה אותם בשבילי. כמו שקמתי בבוקר וראיתי שהוא שטף לי את הכלים או שהבין שאני עצובה אז פינה את כל כולו כדי שתהיה לי תחושה שיש לאן ליפול, ואפילו אמר תרגישי חופשי ליפול אליי אני מאוד יציב ובא עם ריפוד מובנה. והוא טבעוני כמוני, עם אהבה אין סופית ליצורים החיים. ייתכן שאם הוא לא היה טבעוני הייתי מבטלת אותו מלכתחילה? איזה קל להפרד מגברים פתאום "מצטערת, אני לא יוצאת עם קרניבורים" כך מסתבר. לא יודעת למה אני ממשיכה לתת לו צ'אנסים. משהו בי מרגיש שהוא לא מספיק טוב בשבילי, אבל מאוד קשה לי לשחרר את הבן אדם הראשון שאני מאפשרת לעצמי ליפול אליו ללא אשמה, אולי רק קצת אשמה. אני יודעת שהוא רוצה שזה יצליח, אם כי לא בהכרח באופן אישי, מבחינתו לפי ההגדרה אני נחשבת למציאה והבטחון העצמי הנמוך שלו אומר לו שזה הכי טוב שיוכל למצוא. הוא לא מתעסק בשאלה האם אנחנו מתאימים זה לזה. חוץ מזה שהוא ילד, הילד בן 30. ונמאס לי כבר להתעסק עם ילדים שכבר לא ילדים, לא רוצה לגדל אותו, לא רוצה לתקן אותו, אבל השהות איתו גורמת לי  כן לרצות לתקן אותו. וזה צובע לי את האנרגיה בצבע כהה שאני לא רוצה בחיי זה לוקח יותר מדי ולא נותן מספיק בחזרה. אני חושבת שהוא מרגיש שאני לא נמשכת אליו, ולא נעים לי להודות בזה. רגע לפני שהוא נכנס נגעלתי פעם אחת. ממגע שערות החזה שלו בחזה שלי, מהבל הפה שלו, מהבטן הרוטטת, מהמצח המקריח. ואז הוא גמר כל כך מהר ולא נתן לי הזדמנות לגמור גם. הוא ניסה כל כך להעיר אותי וזה רק הוריד לי יותר, עזוב תן לישון. אי אפשר להגיד שאני לא נמשכת אליו כי הוא דוב מקריח במקום אחד ושעיר במקומות אחרים כי תומר היה כזה ואותו אהבתי בכל מעודי ואני מתגעגעת לאהוב ככה. כשמתנגנת לי המילה אהבה על השפתיים אני מתגעגעת אליה. הבטן שלי מתערבבת ובגרון יש רעידות שמקשות על הנשימה. ככה זה באמת מרגיש, נמאס לי לזייף. לשים בכוח מילים חמות כשאני שולחת הודעה, כי ככה אני מכירה, ככה אני פועלת. ממש ציפור של אהבה. אבל אני צריכה שזה יהיה אמיתי. אני רוצה לצעוק מאהבה אני רוצה להזיע מאהבה אני רוצה שהחלל הזה בבטן ייעלם. אני כמעט בוכה את זה, לא משנה כמה מלאים יהיו החיים שלי, כמה הסכמים עם אלוהים אעשה לגבי ניתוב הנתינה שלי, כל מהותי נזקקת לדבר אחד והוא לב למלא בכל מה שיש לי לתת.

תחושות מחלחלות מהר יותר. אני רואה בחור יפה וכבר נהיה לי חם ומדגדג בראש. רק בשביל התחושה הזאת שווה. אני אפילו לא צריכה שיפנה אליי. באלי להשמיע קול, לצעוק, לשאוג, לבכות, לצחוק איך מכילים אושר אמיתי. איך מכילים את עצמי בשלמותי, ההכרה הזאת בחוסר השלם גורם לי להרגיש שלמה מתמיד. מה שיש זה מה שיש מה שחסר לא קיים. נעים לי נעים לי בא לי לגעת בעצמי ולהתעטף באלי ליקוקים נישוקים באלי גוף יפה וחלק לגעת וללקק גוף יפה. אני נהנית מהשטחיות הזאת, כל מה שבאלי זה בחור עם גוף יפה, לא אכפת לי בכלל שיהיה צנוע, שיהיה לו לב טוב, שיהיה מצחיק, תסתום את הפה ותן להסתכל. באלי לעשות עליו ביד. החפצת גברים, זה מה שאני עושה בזמן האחרון. וזה נחמד ועכשיו ברגע מתנגן קאבר של פינק פלויד שאני כבר מכירה ואוהבת אז אעצור ואקשיב ויש לי פיפי.

איזה יפה הוא והוא יודע את זה, והוא עושה לי פרפרים פאקינג פרפרים, אולי פשוט תגש הנה מה אתה אומר פשוט תגש הנה ונפגש עוד היום בערב אחרי שאני אתקלח מה אתה אומר. מעניין איך קוראים לך אתה יפה אתה לא צריך שם עיקר שאתה יפה. פשוט תהיה יפה בלי שם. איך יפים תמיד כל כך יודעים שהם יפים, כל מבט שלהם הוא כמו פוזה למצלמה. גם אני מנסה לפעמים אבל אני לא בטוחה שאני שייכת ליפים אני רק מנסה להיות שייכת. חוץ מזה שלא מספיק איכפת לי אחרת הייתי מטופחת יותר ומשקיעה יותר אנרגיה, אולי אני באמת יכולה להיות יפה יותר. אבל זה מה שעובד, היופי הוא מבפנים האור מקרין החוצה. סביר להניח שהוא פשוט יסיים את האוכל ויילך. כי ככה זה יפים, הוא לא יפנה אליי בחיים, הוא לא יתחיל איתי, הוא יפה מדי בשביל זה. זה מספיק לו רק להנות מתשומת הלב שאני נותנת לו, הוא יפה גם כשהוא אוכל אם הוא יפנה אלי אני ממש אשמח אם הוא לא יפנה אני לא אופתע. ככה זה. היפים לא פונים אליי אני לא מספיק יפה בשבילם. אבל עכשיו הוא מתיישב במקום שקל יותר לראות אותי אולי הוא הומו בכל הוא רוצה להיות קרוב יותר לבן הזוג שלו בגלל זה הוא עבר כסא, לא נראה לי שהם אז אז למה הוא עבר, כדי שיוכל פשוט להרים ראש ולהסתכל עלי, טוב מהפרופיל הוא יפה יותר, תחזור לפרופיל בבקשה. והנה הגיע בחורה, ברור תמיד יש גם בחורה ממש יפה והרבה יותר יפה ממני, והמבטא שלו אמריקאי וזה לא עושה לי את זה. למה דיברת יכולתי לפנטז על איזה מבטא צרפתי או מה שזה לא יהיה, יותר אירופאי. היא עם השיער הארוך הבלונדיני שלה ובגדי היוגה, כל אחד יישבה בזה. זה קל מדי. והנה הוא קם והולך אחריה כי היא מעניינת אותו ואני סתם מגוחכת שיושבת בפינה עכשיו. הוא קונה משקה רק כי היא אמרה לו לא הייתה לו שום סיבה אחרת הוא לא רצה את המשקה אולי בעצם הוא לא קונה את זה כי היא הלכה ואין על מי לעשות רושם יותר. אני בלתי נראית וקרני השמש גורמות לי להרגיש פסטורלית אבל אני לא כי לא התקלחתי יומיים והשיער שלי שומני והפרצוף שלי יבש.

אבל איפה היינו? טוב לי עם עצמי

מילים לכתוב ו לא לכתוב מילים לחשוב או לא לחשוב מוזיקה של מסיבה אבל בטון יותר שקט אני מחקתי וכתבתי שוב כי אני חושבת שטעיתי אבל משכתי באף כי זו עונת מעבר ותמיד בעונות מעבר יש איזשהי התחדשות שגורמת לנזלת אני לא רוצה להסתכל אני רוצה לעצום עיניים ולכתוב לעצום עיינים ולהקשיב למה שנכתב ונאמר בראש שלי בקול של מישהו אחר איך אני שומעת את הקול שלי בקול של מישהו אחר אגס אכול אל תסתכלי עכברוש שמנסה לחפור בור באדמה ולא הצלחתי להפסיקאני מסתכלת הצדה אני לא מסתכלתאת לא חברה שלי יותר אז אל תגידי לי להתקרב כי ממני את תקבלי רק כתף קרה אל תבקשי ממני להתקרב כי בת זוגתך חזרה לטורקיה אל תסתכלי עליי ותחפשי אישורים אני נחמדה יותר לאנשים אחרים עכשיו והאמת שגם הושלם לי עם עצמי הוקל לי אני בשלום עם עצמי אפשר להמשיך הלאה איך עולים גבוה עכשיו אחרי שאנחנו בחתיכה אחת אני ואני בחתיכה אחת אנחנו ביחד בדרך כלל אומרים אני ועצמי אבל העצמי הזה הוא זר לי אני רק אני ואני זה כל מה שאנחנו תגידי שמת לב לפרטים היום מאיפה רקדת לפעמים אני שואלת את עצמי למה אני מבזבזת את הזמן על לרקוד סתם ועכשיו אני שמה לב שכתבתי שאני שואלת את עצמי ותוהה מי זה העצמי הזר הזה שאליו אני פונה כדי שיענה לי על השאלות ועם העצמי הזה הוא שלוחה של כוח נשגב ולכן הוא לא ממש חלק ממני אבל הוא גם כן חלק ממני עוד מעט תהיה לי אהבה יהיו לי שני אנשים בחור ובחורה שאוהבים אותי והם לא אמא ואבא הם שתי ישויות על פני האדמה שלא תוכנתו לאהוב אותי מהרגע שנולדתי הם שני אנשים שלא הצלחתי להסתיר מהם את מה שאני באמת והם אוהבים אותי בגלל שאני מפלצת ולא למרות הם מקבלים כל פיסה בי ולא מפחדים היחידים שנותנים לי להתרפק בזרועותיהם בלי להרגיש שזמנם יקר להם ממני ואני מחכה להם בציפייה אני מבשלת ומנקה את הדירה בשבילם ותכף גם אציע את מיטתי ואוסיף עוד כרית כדי שנוכל לישון שלושתנו ביחד תכף תהיה לי אהבה וחיכיתי חודשים לרגע בו הם יגיעו ועכשיו השעות הספורות שנשארו ארוכות יותר מהכל שוב הסתכלתי תרדי שורה מתאים לרדת שורה עכשיו לא ארד שורה לא אכתוב כן אכתוב יש לי אפצ'י כי זו עונת מעבר כאמור עוד שיר מתחלף והפעם בביצוע אחר באלי לשיר מגרדת לי העין רזיתי ושמנתי ועכשיו כבר לא אכפת לי כי הושלם לי והוקל לי עם עצמי כאמור הדברים חוזרים על עצמם ויש בחור שישר סימנתי אותו ושמתי לב תוך כדי שאני מסמנת נורא מהר ובכולם אני מאמינה בכל לבי ללא כל התייחסות לאכזבות שנחלתי תת המודע שלי הוא כמו דג אין לו זיכרון ואני דווקא אוהבת את זה בעצמי אני תמיד אתן הכל ותמיד אתחדש ואתן שוב הכל לפעמים לא נשאר לי אוויר אבל הוא תמיד חוזר בהתנשפות מהירה ושיש אפשרויות שגרות כל כך גרוב אני משאירה אותן פתוחות ונהנת מקיומם ואני לא ברורה גם לעצמי זה בסדר אף פעם לא אהבתי סברס יש דברים שצריך לחשוף קדימה תכוונתי את עצמך במודע למקום בו הפצע פתוח תתדחפי את האצבע תעשי שיכאב רגע מצחיק בו ישבת עם אבא שלך על הבר ודיברתם שניכם על ניסיונכם הכואב עם חברויות ששוברות את הלב ולשניכם היה ניצוץ בעיניים של דמעות ואף אחד לא העלה בדעתו למה לכולם אנחנו נותנים את הלב שלנו מלבד זה לזה, אם אנחנו כל כך דומים למה אנחנו לא נשענים זה על זה. אנחנו חיים בעולמות מקבילים בטוחים שאין דרך לגשר על הפער כשבעצם יש בטוח יש ועל מה יש לוותר על האגו ברור כי מול אבא שלי יש לי אגו ולאבא שלי יש אגו מולי פעם אמרתי שאני שונאת אותו בעצם לא רק פעם הרבה פעמים אמרתי שאני שונאת אותו והרבה פעמים רציתי שהוא יהרוג אותי רציתי שהוא יעשה תאונה כשהוא נוסע מהר ביהירות של אני האלוהים של הכביש ואני אמות וזה יהיה על המצפון שלו, הייתי בת 12 או 13 אני חושבת. פעם הוא זרק עלי דיסק ופעם הוא סתם צחק עלי ולא לקח אותי ברצינות, לא פעם, הרבה פעמים. פעם הוא אמר שנמאס לו ממני וחשב שאני לא שומעת אבל שמעתי. לא הבנתי איך יכול להמאס לו אם אנחנו בכלל לא גרים באותו בית. אחרי גיל 20 התחלתי לראות את אבא שלי קצת יותר והתחלתי גם לסלוח לו ולהבין שהוא גם בן אדם וגם מפלצת בדיוק כמוני ושנאתי אותו פחות ואת עצמי קצת יותר כי אני אותו דבר בעצם ועכשיו באלי לעזור לו באלי להושיט לו יד וללמד אותו מה שאני כבר יודעת והוא עוד נלחם באלי להגיד לו אבא תוותר אבא אתה מפספס את העקרון באלי להגיד לו אבא. אולי עכשיו ארד שורה כי הכל שורה ארוכה מדי ויש אולי נקודה אחת ואני לא בטוחה אם יש פסיק הנה פסיק, והנה עוד אחד,