אמצע הלילה ושוב אני מקבלת הודעה ממנו.
כבר התרגלתי
הוא בקושי מכיר אותי, אבל למד לדעת שאני כאן כשצריך
הבעיה היחידה היא שהוא מנצל
ושוכח שאני בנאדם
וכל הודעה כזאת שלו מבלבלת אותי יותר
גם ככה אני חושבת שהעולם הזה חרא
אני לא צריכה הוכחות לזה
הבעיה היא שהוא אדם טוב
אומנם מבולבל בטירוף
אבל מי אני מבולבלת שכמוני שישפוט אותו?
אבל באמת שאני לא מסוגלת לראות את ההתנהגות הזאת
זה קשה לי לקבל אותה
אני בד"כ אדם מאוד מקבל ומאוד פתוח
הבעיה היא שכאן הוא מעמיד אותי מול מצבים
שאפילו הפתיחות שלי כבר לא מודעת שקיימים כאלה דברים
אני בונה חומה והיא נשברת בשניה
ואני פשוט לא יודעת איך להעביר לו את המסר הזה
אני מתה עליו והוא אחלה בנאדם
ובאמת שהוא היה פה בשבילי
אבל זה נושאים שקשה לי לייעץ עליהם
קשה לי לתמוך
בעיקר כשזה פוגע ברגשות שלי
גורם לי לרדת עוד כמה דרגות בבאסה שלי.
מרגישה סמרטוט
שסוחטים ממני כל מה שאפשר
ואני כן רוצה את הקשר איתו אבל רוצה
שיבין שיש את הגבול שבדרגה בה הוא מכיר אותי
הוא עדיין לא יכול לעבור
צריך להשקיע הרבה יותר מזה כדי להגיע לשם
מה שכן אני אומרת תודה לה' שהכניס לי שכל לראש בזמן! :)
(לעולם אל תחשוב שהקטע הזה נכתב עלייך!)