Want
to hear you gasp, chokes as my grasp tightening around your neck. Die
motherfucker bastard! Die. That breathless purplish-bluish color, your terrified
widen eyes and those lips speaking my name soundlessly –Oh, how I love this
expression on your lovely face. Your hands desperate to
grab on something, your legs ineffectively kicks the ground.
?Do you have any regretful
thoughts by now? Do you feel pain
?Can you see mine
.Die. Die. Die
Loosen my grip as your furiously squirms and twitches have stopped. And as I
watching the lifeless body that moments earlier was yours, I cannot bear your
death, as I couldn't seeing you alive.
***
אין לי מצב רוח.
לא התקבלתי לעבודה. בסדר. לא ציפיתי שאתקבל. לפחות הם היו אדיבים, וטרחו להודיע לי - מה ששום מקום אחר לא עשה - דבר שבהחלט גורם לי להעריך אותם יותר.
אז מה כן מפריע לי?
שככל שדוחים אותי יותר, אני מנסה להבין מה לא בסדר בי.
לא הגיוני ששום מקום עבודה לא יקבל אותי. לא הגיוני שאין מקום בו אוכל להשתלב ולעבוד כמו שצריך.
אמנם אני לא מחפשת עבודה באופן נואש, אך כשהכסף ייגמר לא תהיה ברירה, ואהיה חייבת למצוא משהו - בתקווה שזאת תהיה עבודה שניתן לסבול.
תוהה ביני לביני אם הגיע הזמן לפתוח עסק. בעסק משלי בטוח אוכל להשתלב ולתת את עצמי ב-100%.
ועוד מעט פורים - החג האהוב עליי. חשבתי ללכת - בפעם הראשונה - לכנס הארוקון.
אני מנסה להכין קוספליי (לא מגלה איזה). אבל עדיין ישנן כמה בעיות שלא פתרתי, והזמן אוזל. ואני עצלנית. פשוט אין לי ממש חשק להכין קוספליי. אין לי חשק לכלום.
במידה והתוצאה הסופית תהיה טובה - אסע להארוקון.
במידה ולא, ארקב בבית, וזה יהיה הפורים הראשון שלא התחפשתי בו.
קצת מדוכאת. ואין לזה הצדקה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
BrightDarkness