קבלתי את הכרטיס לכנס YumeCon - כנס האנימה הראשון שלי. המורה שלי ליפנית הזמינה אותי להתארח אצלה במהלך הכנס. רק חסר לי לדבר על הקוספליי שתפרתי כדי שאשמע כמו אוטאקו מתלהבת. איכשהו תמיד נמדה לי - ואלה גם התגובות שאני מקבלת מהסביבה - שאני נשמעת כמו ילדה, או לפחות בת טיפש-עשרה. אולי אני צריכה פשוט להשלים עם היותי אדם קטן, מתלהב וילדותי.
יש גברים שחושבים שזה חמוד, לא?
אני מניחה שכולם יסכימו עם זה שטוב להיראות צעיר. בהחלט שאינני חולקת על דעתם ואף מסכימה איתם, אך כשאנשים נותנים לי 15-16 וגם מתייחסים אליי כאל קטינה - שזה יכול להיות נחמד כשזה מקנה לך כניסה במחיר של תלמיד - אך באיזשהו מקום זה מרגיש מעט מביך.
אני מתביישת לתקן אנשים ולהגיד להם את גילי, אז אני פשוט נותנת להם להמשיך לחשוב כך - בין כה וכה לא נתראה שוב - למרות שהקול הפנימי שלי צועק שזה לא נכון. אני לא ילדה.
גם למבוגרים בגילאי 20+ מותר להתלהב ולעשות קצת שטויות. נכון?
לאחרונה כל נסיונותיי למציאת עבודה כשלו; שלחתי קורות חיים למספר מקומות ולא קבלתי ולו טלפון אחד. נפלא. גם הכסף שעוד נותר בחשבון יגמר במוקדם או במאוחר - ועד אז אני חייבת למצוא מקור הכנסה. בנוסף מזה זמן מה שאני רוצה להוציא את האף מחוץ לגבולות המדינה, ולשאוף קצת אוויר אירופאי.
בימים בהם אני (קצת) מתלוננת על הצורך במכונת אוברלוק שאינני יכולה לרכוש, אח שלי מזכיר לי שהוא עוד חייב לי 4,600 שקל שהוצאתי עליו כדי שיוכל לטוס איתי לגרמניה. אמנם לא מספיק בכדי לטוס, אך ניתן לקנות בזה מכונת אוברלוק יד שנייה.
ברגע שתהיה לי המכונה, זה יחסוך ממני המתנה לשיעור תפירה, ויזרז את התהליכים. ואולי, אולי זה יתן לי יותר אומץ להתחיל להתקדם ולעסוק בתפירה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
BrightDarkness