המחזור המטונף הכריח אותי לגשת לשירותים באמצע הלילה. גם בימים רגילים קשה לי להירדם, אבל הלילה הזה היה קשה במיוחד. דחוסה במיטה בין שני גופים נוספים שסוגרים עליי, חונקים אותי. השתחלתי מתחת לשמיכה במעבר הצר אל הקצה השני של המיטה. בליבי קיוויתי שהדלת לא תחרוק, אך זו בכל זאת חרקה. הילכתי אל חדר האמבטיה המואר, סגרתי את הדלת. נעלתי. רעשים - אולי דמיוניים - הציתו את הפחד שאולי מישהו בא בעקבותיי. נשענתי על הדלת, מקשיבה לשקט שהתגנב בעדה. אף אחד לא קם לבדוק מה איתי.
התיישבתי על מושב האסלה. התחבושת המלוכלכת מיאנה להפרד מהתחתון. דם. ריח דוחה. על הנייר הצהוב כתמים אדומים מגעילים. שיגמר כבר. לא שהפעם הזאת הייתה ארוכה יותר מהרגיל; זה רק הרגיש לי ארוך יותר.
המשכתי לשבת. מן חוסר חשק שכזה לקום. ריקנותו של המוח הכאיבה לי. באותו הרגע רציתי להישאר כאן לנצח. לישון על רצפת חדר האמבטיה עד הבוקר. רציתי שיחפשו אותי. שידאגו לי. הדבר היחיד שמנע ממני לעשות זאת הייתה המחשבה על הבלטות הקרות.
לבסוף קמתי. רעש המים היורדים באסלה הפרו את השקט הנעים ששרר בבית. בחשכה מזגתי לעצמי כוס מים. גמעתי אותה בשתי לגימות ומיליתי את הכוס בשנית. גררתי את רגליי לעבר הסלון. אור כחלכל לבנבן נשפך מהתקרה, צורב באורו את הכורסה.
הכלב הקטן של בני הבית שכב על הספה ונראה כמת. ליטפתי אותו, וזה כשכש בזנב. מבין השיער הארוך הבחנתי בעינו הקטנה מביטה בי. הרגשתי קצת כמוהו - חרדה ומפוחדת ללא בני משפחתו. רציתי ללכת הביתה. רציתי לזרוק את הכל ופשוט ללכת. קיוויתי שתבוא לבדוק מה קרה. אבל בטח היה לך נוח ונעים שלא התחשק לך לקום. שוב דמיינתי רעשים. במהירות חזרתי למטבח למלא לעצמי רבע כוס מים למרות שכבר לא רציתי לשתות. רק כדי שאוכל להעמיד פנים שהכל בסדר. שרק ישבתי לשתות מים. אבל לא באת. שקלתי לישון על הספה. אבל לא רציתי שתישן בלעדיי. חזרתי לחדר, מנסה לשמור על השקט, אך ללא הצלחה מרובה.
האם אני רוצה להיות שלך בכל מחיר?
האם שוב אטעה ואפגע בעצמי?
תחבקי אותה. לא חיבקתי. המחשבות שלי מסבות לי אושר כשהן מראות לי מה היה קורה אם הייתי מחבקת אותה. הן הראו לי את עצמי מלטפת, מנשקת אותה - ומרגישה טוב עם זה.
לעומת זאת, המציאות מראה לי אחרת. במציאות המצב הזה עושה לי רע.
אתה חושב שזאת הדרך לעזור לאנשים?
שזאת הדרך לעזור לה?
למה אתה בכלל צריך לעזור לה?
I WANT OUT
I WANT IN
אני אוהב אותך. את חשובה לי, אוצר שלי. אני לא אפגע בך. וגם אם כן אעשה הכל כדי שלא תפגעי מזה.
יש לך 3 אפשרויות:
1. זאת יכולה להיות מישהי אחרת שאת לא מכירה. אני בכלל לא חייב לערב אותך. אני יכול לעשות את זה לבד ואת אפילו לא תדעי מזה.
2. זאת יכולה להיות היא. את מכירה אותה. זה אמור להיות לך קל יותר.
3. את יכולה ללכת.
ההחלטה היא בידיים שלך. אבל בעצם את לא מחליטה.
לא, זה רק נדמה לי שאתה נותן לי אפשרות בחירה,
מאסטר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
BrightDarkness