 כינוי:
BrightDarkness בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
התקדמות ולמידה מטעויות
אל כנס עולמות לא הגעתי. שמעתי מאנשים שהיה כנס ממש טוב, והקוספלייס היו מושקעים. מיילא.
למה
לא הגעתי? לא היה לי כסף. במקום זאת, מצאתי עבודה לארבעה ימים במהלך פסח.
עדיף לעבוד, בכדי שיהיה לי את הסכום הדרוש לנסיעה לכנס הבא.
את ארבעת
הימים בעבודה העברתי בהפעלת דוכן יצירה לילדים. בהתחלה חששתי שלא אצליח
להסתדר עם הילדים, אך מהר מאוד הבנתי שאני דיי טובה בזה.
גיליתי שיש לי סבלנות אליהם - אין לי סבלנות לאנשים בוגרים. הרגשתי נוח ונהניתי לעבוד איתם.
עוד בענייני עבודה; לאחר החג חזרתי לעבוד בתחנת הדלק, בלית ברירה. זאת מאחר ולא מצאתי עבודה אחרת.
גם
כאן הופתעתי לטובה. אני הרבה יותר סבלנית ובעלת נכונות לעזור. בשבועיים
שאני עובדת שם, עבדתי עוד על עצמי, ועכשיו אני יכולה להתייחס יפה לאנשים
ששואלים שאלות שהייתי מתעצבנת עליהם.
אני גאה בעצמי, על שהצלחתי להפוך את התחנה - שהתקופה שעבדתי בה הייתה סבל בשבילי - למקום שנעים לי להיות בו.
יום
אחד אני רוצה להתנסות במכירות, תוך שימת דגש על עבודה בחנות. אסרטיביות,
ויכולות מכירה אחרות הם דברים שחסרים לי. ולמרות זאת חשוב לי לנסות.
כמו כן אני רוצה להתנסות גם בעבודה כפקידת קבלה במלון.
ונעבור לתפירה.
לפני שבוע תפרתי חצאית לוליטה. אך אבוי, עשיתי טעות.
לפני שאסביר את הטעות, אציג בפניכם את החצאית.
איפה טעיתי? ובכן, אופנת הלוליטה שואבת השראה מהתקופה הויקטוריאנית ומתקופת
הרוקוקו. בתקופה הויקטוריאנית ה- BUSTLE DRESSES היו באופנה.
ה-BUSTLE, שזאת הגבעה בחלק האחורי של הגוף (שנראית כמו תחת ענק), הייתה נפוחה יותר או פחות בהתאם לאופנה המשתנה.
בשלב מסוים, חשיפת הפטיקואט - התחתית שלבשו מתחת לשמלה - נעשה לדבר אופנתי.
במאה ה-18 וגם לאורך כל ההיסטוריה, לאנשים הייתה חשובה ההרמוניה בין האדם והטבע. וזה התבטא גם בבגדים.
באופנת הלוליטה ישנן חצאיות הנקראות BUSTLE SKIRT, אף שאינן דומות בצורתן לשמלת הבאסטל מהתקופה הויקטוריאנית.
אך הן דומות בכך שגם הן חושפות חלק מהבגד התחתון.
כמו כן הרמוניה חשובה מאוד גם באופנת הלוליטה.
ההרמוניה
- או יותר נכון החוסר בה - היא מה שעושה את החצאית לא מתאימה ללוליטה.
בחצאיות באסטל, כמו זאת שתפרתי, כשהחלק החשוף נמצא מקדימה, אסור שתהיה
ניגודיות חריפה בין החלק התחתון לעליון.
לבן ושחור מנוגדים למדיי. רק
בצבעים הרמוניים, הדומים אחד לשני בגוון, מותר להשתמש. גוונים כמו תכלת
ולבן, חום וקרם, אדום וורוד, שחור ואפור, בורדו ושחור מתאימים לסוג הזה של
החצאית.
לעומת זאת, הניגודיות של שחור ולבן מותרת, רק כאשר החלק החשוף נמצא מאחור.
 
לחיצה על התמונות תעביר אתכם למקורות של התמונות.
שמחה שלמדתי את העניין הזה. אך באותה העת זה מתסכל שלא אוכל ללבוש אותה כחלק מתלבושת לוליטה.
| |
אביב נגמר - פסח בכל זאת בא
אני שונאת את פסח. הייתי שמחה לפסוח עליו, אילו רק היה ניתן.
מבחינתי, אפשר לדלג על קריאת ההגדה, ולגשת ישר לחלק החשוב - האוכל.
אפשר לקרוא אותה אחר כך, או לא לקרוא כלל - כי זה מה שהיה קורה אם היו מתחילים באוכל.
אינני חובבת של מיני בצקים, וזה כולל לחם, פסטה, מאפים וכו' אבל מצות אני פשוט שונאת. זה לא טעים.
ועוד יותר גרוע, זה להביט בדוד שיושב מולך בשולחן הסדר, ולגלות שהוא מאלה שאוהבים להוסיף שברי מצה לתוך מרק הקניידלעך. המצה סופחת אליה את המים ומתנפחת, בקושי נשארים נוזלים בצלחת. והוא פשוט אוכל את זה. אם יש משהו שממש מגעיל אותי, זה לחם רטוב, ועל אחת כמה וכמה מצה רטובה.
למרות הכל, מעניין אותי לדעת איך חוגגים את ליל הסדר אצל משפחות אחרות.
שמעתי על משפחות שממחיזים את ההגדה, כאלה שמוסיפים מיני חפצים הקשורים לפסח על השולחן - בשביל הילדים. עושים תחרות בניית פירמידות.
או כאלה שבהם כל אחד מבני המשפחה בוחר קטע שהוא מתחבר אליו מן ההגדה, ולספר מדוע בחר דווקא בקטע זה.
אצלנו אוהבים לצחוק, להתבדח ולשנות את הנאמר בהגדה, לתת לזה פירושים שונים ומשעשעים, או אם אנחנו חוגגים עם הדודים שעוסקים במוזיקה, אז ההגדה מלווה בצלילי גיטרה ושירה.
יום אחד, כשאפסיק להתייחס לדעות של אחרים, ולמה שמקובל, אלך לחגוג את ליל הסדר אצל משפחות שונות של ידידים או אנשים שאני מכירה. זאת בהחלט תהיה חוויה מעניינת - לדעתי.
ועוד באווירת החג,
סיימתי את החולצה. ואפילו נשאר מספיק בד לעוד אחת.
עוד לא החלטתי איזה מהן ללבוש ליל הסדר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
