Don’t feel no pain just smile back

כבר הרבה זמן שרציתי מאוד לפתוח בלוג. כשהייתי יותר קטנה, דווקא בתקופת החטיבה, הייתי כותבת שירים וסיפורים (כמובן שלמגירה - תקופת ה"באלי להתחבא מכל העולם ולא לומר בקול שום מחשבה שעוברת לי בראש - ביישנות ברמה קיצונית ").

לשמחתי, הביטחון העצמי עלה הרבה מאוד מאז.. אין עודף ,אולי קצת חוסר,  אבל סך הכל אני מרוצה :)

מה שחבל זה שמאז אני כמעט ולא כותבת, נהייתי הרבה יותר ביקורתית כלפי עצמי בתחום הכתיבה והתפתח לי מעין "מחסום כתיבה" .

מה שמוביל אותי לרגע הזה, כן כן ממש עכשיו, הרגע שאני סוף סוף פותחת בלוג - בתקווה שהוא יישבור את המחסום הדפוק הזה וגם כדי שיהיה לי מקום לפרוק קצת את מה שמתיישב לי כמו עלוקה על הלב. 

אז .. היי ? חח :)

*וסתם כי אני מתלהבת - לפני כמה שעות הפכתי לדודה! אחותי ילדה תינוקת יפייפיה ובאמת שזה עשה לי את היום *