אז יום האהבה היום (לקטנונים מביניכם - אתמול) ולא ממש יצא לי באמת באמת להתמרמר אף פעם ביום האהבה שאין לי חבר .. כבר התרגלתי למעין קללה כזאת שרובצת עליי - יש לי סטוצים/חברים מתישהו במהלך השנה אבל איך שהוא אף פעם לא היו ביום האהבה!! ואולי טוב שכך?
בשנתיים האחרונות יום האהבה היה מין מנהג שלי ושל חברה הכי טובה שלי (לשעבר) לשבת עם עוגיות וקצפת רק שתינו איפשהו, כי גם ככה הכרנו והתחברנו ממש - ביום האהבה :) אבל היי, הכל לטובה ואני חושבת שבאמת אין לי מה להתבאס שהמנהג הזה לא קיים יותר
אז השנה, נסענו 3 רווקות (ספק ממורמרות, ספק לא) לים! לקחנו שמיכות ואוכל וקנינו בן אנד ג'ריז ובריזרים, ישבנו על החוף די קרוב לים ופשוט צחקנו ודיברנו והיה פשוט כיף 
באיזשהו שלב התחילו ברקים ממש מגניבים שעם הזמן התחילו להתקרב אלינו ואני כמו ילדה קטנה התחלתי לצרוח ולפחד חחחח ובגלל שכבר נהיה קר החלטנו לחזור לאוטו ולנסוע לשבת בגבעות כלשהן באיזור. מה שלא ידענו זה שמסתבר שהעננים של הברקים הם בדיוק מעל הגבעות האלו!
הגענו לשם והחנינו ויצאנו החוצה להסתובב קצת.. התיישבנו בראש גבעה ופשוט נהיננו לראות את זה מכל כך קרוב :)
פתאום, משום מקום (!!!) התחיל לרדת עלינו גשם מאחורה, שנהיה ממש חזק תוך שניה
התחלנו לרוץ ולחפש דרך לרדת מהגבעה, כולי רצה עם שמיכה על הראש ומחליקה על הגבעה כמו בסנובורד , התלהבתי חחח
שנייה לפני שהגענו לאוטו היה ברק, אבל וואחד ברק, בגבעות עצמן! מהברקים האלה שאפשר לראות שפוגעים בקרקע!הוא היה כל כך קרוב אלינו והיה לו אפילו צבע - זהב
ברור שצרחתי ודפקתי ספרינט לאוטו, שלושתינו נבהלנו ונהיה לנו פרץ אנדרנלין מטורף וואו
זה היה אחד המחזות הכי יפים שראיתי בחיים, בלי הגזמה 
במילים אחרות, היה לי יום אהבה שמח וכיפי, חווייתי, וכל זה כשאני רווקה (הכי שווה
)!
לא צריך בן זוג כדי להינות ביום הזה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again