וואו, מי שהיה בהופעה של אינפקטד והדג נחש שלשום יבין למה אני עד עכשיו מבואסת שאני יושבת עכשיו בבית ושההופעה הזאת לא נמשכה לנצח! ההופעה הכי טובה שהייתי בה בחיים- 5 שעות שרקדתי כמו משוגעת ולחשוב שבהתחלה בכלל הייתי שיכורה מתה ופשוט נתקעתי באנשים חחח בטח שנאו אותנו
אז הצלחתי אשכרה להגיע לשורה ראשונה (!) כי אחת מאלה שבשורה ראשונה הציעה לי מקום!! והיא לא מכירה אותי בכלל! אנשים טובים באמצע הדרך
כל כך אוהבת מוזיקה וכל כך אוהבת את השחרור הזה בהופעה טובה כשאפילו שאני עייפה מתה אני לא מצליחה להפסיק לרקוד אני חייבת מסיבת טבע ואחת טובה..
אז הייתי עם "ההוא" אתמול בים בלילה, ומפתיע (לא ממש) הוא לא ניסה כלום.. הוא היה חמוד ונשמה כמו תמיד ואני מבינה למה אני נמשכת אליו, אבל אני מתחילה לפתח פה רגשות וזה מתחיל לכאוב שהוא בא פעם בשבועיים ואין לו ביצים אפילו לנשק אותי.. כאילו באמת, מתי הפכתי להיות הגבר החרמן בקשרים? חח
בכל מקרההה, אני יושבת עכשיו עם חצי חיוך למרות שיש לי מתכונת ובגרות שבוע הבא, ולמרות שאני עוברת מעבודה לעבודה עכשיו שאני חייבת להגיש מחר.. משהו בהופעה הזאת שיחרר אצלי איזה בורג במוח, הבורג ששולט על הפסימיות והלחץ.. העולם כזה יפה והחיים עוד לפניי, ואני יודעת שהוא זה שמפסיד מזה :) כשזה יבוא , זה יבוא
"בואי בלי פחד, קחי אותי ככה.." אני שומעת את זה בלופים כל היום ואת השורה הזאת צרחתי שלשום בהופעה, צעקה כזאת באמת מהלב.. הרגשתי כמה אני רוצה שזה יהיה ככה, שהוא לא יפחד, שייקח אותי ככה, כמו שאני. ובאותה מידה רציתי להרגיש ככה כלפי מישהו, כי כבר מזמן לא מצאתי אחד כזה שאני רוצה איתו משהו רציני למרות הכל.. למרות כל מה שלא תואם את מה שאני מחפשת.. ו"ההוא", הוא לא עונה על חצי ממה שאני רוצה, ובכל זאת שמתי הכל בצד והלכתי על זה. אבל די, אני לא יכולה להיות עם מישהו שלא יוזם, אני צריכה שהוא יהיה חרמן כמוני בנוסף להכל, ושיידע ליזום בעצמו גם :) אז ביי...?
הייתה לי היום מין שיחת נפש עם אמא.. אחת מהשיחות האלה שגורמות לי להמשיך לתהות ולחשוב כל שאר היום.. היא אמרה לי משהו לגביי, לגבי מה שאני רוצה באהבה, שהאמת שכבר שכחתי שאני רוצה מרוב שבחיים לא מצאתי אחד כזה.. כאילו כבר וויתרתי על האפשרות שמגיע לי שיהיה לי אחד כזה. יש משהו שלא יצא לי עדיין לחוות, וזה להיות עם מישהו, שיכול להיות איתי ברגע מסויים ושבאמת לא יהיה לו אכפת מאף אחד אחר או משומדבר, ורק יירצה להעביר איתי את אותו הרגע. יש לי מין רצון כזה לשכב לידו על הדשא, להינות איתו, ולדעת שאין לו בעיה להקדיש לנו יום שלם, כאילו רק שנינו בעולם.. ובינתיים חוויתי רק אכזבות בעניין הזה. תמיד קיבלתי מהצד השני מין תחושה שאני בחיים לא עדיפות ראשונה, שהוא מכניס אותי בין תכניות שלו, ואת התחושה הזאת קיבלתי במיוחד מהאקס שלי. כשאני חושבת על זה, גם "ההוא" מתנהג ככה,.. אז בשביל מה אני בכלל צריכה את זה? נראה לי שהגיע הזמן שאני לא אתפשר כל כך ואחפש את מה שאני יודעת שמגיע לי, כי אני באמת לא חושבת שזאת בקשה מוגזמת.. זה בעצם רק לבקש שיאהב אותי מספיק..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אני חייבת מסיבת טבע ואחת טובה..
כינוי:
Feel again