יושבת לי פה בחדר במלון 5 כוכבים (פעם ראשונה אי פעם!) בלא אחרת מאשר כריתים
כן, נשמע נוצץ, בטח מתלווה בכמה מחשבות של "אוי כמה שהייתי רוצה להתחלף איתה" - אז זהו, שזה לא כזה נוצץ..
הצטרפתי לאבא שלי לחופשה, הוא פה בכנס מדעי כלשהו במלון ואני בינתיים נחה, עושה דברים רנדומליים, מנסה להעסיק את עצמי
מסתבר שכריתים לא כל כך נוצצת כמ שהיא נשמעת, פעם ראשונה שלי פה, ולפחות איפה שאני נמצאת אין הרבה מה לעשות.. הרבה מזה כנראה גם קשור לעובדה שאני פה עם אבא ולא עם חברים בגיל שלי, ככה שהרבה דברים שאני רוצה לעשות לא כל כך אופציונליים
הפתעתי את עצמי והצלחתי לדבר באנגלית במשך זמן ממושך בלי לטעות יותר מדי! זה מרגש לגמרי חח
שלא תבינו לא נכון, זה לא שאני מתלוננת, פשוט קצת מאוכזבת, דמיינתי את החופשה הזאת לגמרי אחרת בראש שלי.. אבל היי, מנוחה זה תמיד טוב, ובמיוחד שבועיים לפני הגיוס :)
הרוב פה או זקנים או משפחות או זוגות צעירים. אני רוצה להתייחס לסוג השלישי. די להוציא לי את העיניים :( אני רק חצי שבוע פה וכבר נהיה לי חשק עז לבן זוג, והמיטה פה כל כך מזמינה שחבל שהיא לא מנוצלת..
באמת, זה לא אנושי כמה שאני חרמנית, וכמעט התפתיתי ללכת לשתות עם חורחה (בחור ספרדי רנדומלי שהציע לי לשתות איתו) אבל פחדתי שאני לא אצליח לשלוט בעצמי ואעשה דברים שאני אתחרט עליהם אח"כ
ובמעבר חד לנושא רציני, המצב הכלכלי פה על הפנים, וזה מאוד מורגש. כמעט כל עובד/ת בכל מקום שאני נכנסת אליו מדבר איתי על המצב, וכמה שזה קשה. מישהי סיפרה לי שאח שלה חסך 7000 יורו ועכשיו אין לו איך להוציא אותם, לפי דבריה זה חסר סיכוי, הלך.
ברגעים כאלה אני שמחה שאצלנו המצב די טוב, נראה לי שכאזרחים אנחנו לא מעריכים את זה מספיק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again