Don’t feel no pain just smile back

המחברת הזאת טומנת בתוכה מילים שיגרמו לי לצחוק, לחייך לעצמי, לבכות, אולי אפילו להרים גבה.

היא מלאה כמעט עד החצי, שזה הישג, יש אחרים שלא זכו לקבל אחת שמגיעה עד החצי, בעוד שיש גם כאלה שזכו לעבור את החצי בכמות לא קטנה של דפים.

מחברת בצבע ירוק. טורקיז-ירקרק אם להיות ספציפית.

הרוב כבר עיינו במחברת שלהם, חלק אפילו באותו הערב שבו חזרנו הבייתה בפעם האחרונה לשנה הזאת.

אני לא אשקר, אני סקרנית. 

חשבתי לעצמי שלדבר שכזה מגיע הכבוד שלו, אני לא רוצה לרפרף, אלא להקדיש לזה את הזמן, לקרוא כמו שצריך.

אבל ברגעים כמו אלה שעכשיו, כשאני חסרת מעש, בחדר של המלון שמתיימר להיות מלא אטרקציות, אני מוצאת את עצמי חושבת.

חושבת על המחברת בצבע טורקיז-ירקרק, ומנסה לנחש מה כתוב בתוכה.

שעתיים טיסה מפרידות ביני לבינה,

יום יבוא ונתאחד.

-ממש סיפור אהבה.-