הנה זה בא.
בעוד שבועיים מהיום יגיע היום הראשון בכיתה ט'.
אני מרגיש לא מוכן.
מבצע "צוק איתן" פתח לי את העיניים.
הבנתי שאין לי זמן.
מה שנשאר זה ט' , י' , י"א וי"ב.
ואז צבא.
אין עכשיו לחץ, אבל אני ממש לא יודע מה לעשות בצבא.
ואיך אני אסתדר שם. אם בכלל.
ומה אחר כך?
אחר כך צריך להתמודד עם החיים.
להתחיל לדאוג לעצמך.
למרות שאני כבר דואג לעצמי, זה ממש מלחיץ שאף אחד לא נמצא איתך.
זה רק אתה מול העולם.
מה אני אעשה בעולם?
איך אפשר להשיג חברים כשאתה לא בתוך מסגרת?
יש לי את התחושה שזה הולך להיות נוראי.
אני חייב לקחת את עצמי בידיים. להשתנות.
השומן לא ירד מעצמו.
לרגע שכחתי שאני עולה לכיתה ט'.
חבל שבקרוב לא יהיה מי שידאג לי.
זה מלחיץ.
אני מתבגר.