החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

שבא לי לחלוק את זה עם כולם. :-)

פתאום אני מרגישה כמה אנרגיות השקעתי בה ואיך הן התפנו עכשיו ובא לי משהו חדש, מישהי להתרגש ממנה ושתתרגש ממני ולחלוק איתה את כל הטוב שעומד להיות לי.

אני מרגישה שהיא עומדת להגיע המישהי הזאת. תחושה פנימית כזאת שזה ממש ממש קרוב. ממש מחכה לי מעבר לפינה. רק צריך להיות עם ראש פתוח ולתת ליקום לעשות את שלו.

אתמול שלחתי את מכתב ההתפטרות הראשון בחיי. מזל טוב לי. אני מקווה שהוא יהיה גם האחרון, כי נמאס לי להיות שכירה.

מצחיק, אני מרגישה ממש כמו שמשתחררים מהצבא, למרות שמעולם לא השתחררתי מהצבא.

אתמול גם עשיתי סיבוב בכרמיאל, רציתי לראות את העיר ואת האזור. החלטתי שמרכז העיר זה אזור מגעיל אבל יש שם את שכונת גבעת רם שנראית לי טוב, שכונה מבוססת כזאת, למרות שבטח אין שם דירות 3 חדרים. מי יודע, אולי אני אמצא את עצמי בסוף בדירה יותר גדולה ממה שתכננתי. החלום שלי הוא 8 חדרים: 2 חדרי שינה, חדר מוזיקה, אולם קולנוע, חדר ביליארד, חדר מדיטציה, חדר כושר וסלון, שגם נחשב חדר.

העניין הוא שכמעט אין דירות שאני רוצה שם. מילא, יש לי זמן, נראה לי.

אגב, למי שרוצה לקנות דירה להשקעה- בונים שם רכבת, נראה לי שזה הזמן לקנות, כי איך שתהיה שם הרכבת המחירים יעלו. יש כבר עבודות בשטח, אז אני מניחה שעד 2018 יסיימו, למרות שלפי הלוז הם אמורים לסיים 2017.

חשבתי אולי להצטרף לחוש"ן, אבל תכלס, הסיפור שלי לא כזה מלהיב. כלומר, נכון שאני עדיין בארון אצל הדודים והדודות, רק הבנות דודות יודעות, אבל זה לא שאמאבא נפלו מהרגליים.. תכל'ס זה היה דיי צפוי. אז אני לא כל כך יודעת איזה מסר אני יכולה להעביר להם. פעם ניסיתי להתנדב שם והייתי באיזו הרצאה שאחרים העבירו ולא כל כך התחברתי, אולי עכשיו כן. לא יודעת. אני גם רוצה לעשות את הסרט שלי. ממש רוצה כבר.

עכשיו אני פשוט יושבת לכתוב, מוזיקה טובה ואופטימית באוזניים, אחרי חצי כוס יין, שקית פופקורן, מקלחת טובה ושני ימי חופש והאמת? החיים טובים.

יאללה, מחר משמרת ערב קלילה, שישי בוקר קליל גם והופ, לשבוע המלא האחרון שלי בעבודה, שיתחיל יום ראשון. מוי כיף. 

המשך לילה מקסים שיהיה לכם :)