החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

ואני לא שמחה, לא מאושרת, לא עצובה לא כלום. פשוט כלום. סבבה, יום הולדת.

כותבים לי מזל טובים על הסטטוס בפייסבוק. פעם היו מתקשרים, היום כותבים על הקיר בפייסבוק.

קיבלתי רק 2 שיחות טלפון. שתיהן לא מחברות, ממשפחה. עצוב. 

וכל היום יושב לי בראש שרק מזל טוב אחד קטן היה עושה לי כל כך טוב. המזל טוב שלה.

רציתי ללכת לסרט, אין כרטיסים. לא הזמנתי מראש כי יש לי שובר אחד אחרון, שקיבלתי מהעבודה ושמרתי במיוחד לזה. בעסה.

עשיתי טיפול רפלקסולוגיה לא הרגשתי בכלל טיפול, כי כל הטיפול דיברנו, בזמן שהיא טיפלה בי. שונאת לדבר בזמן.

וכל היום אני חושבת על ההבדלים בין היום לבין שנה שעברה.. כמה אז חיכיתי וציפיתי ליום הזה כי ידעתי שאני אפגוש אותה. וכמה היום, דווקא היום, אני לא עושה כלום. ובא לי לבכות.

העיקר שמזל טוב.