החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אני לא סומכת על עצמי מספיק. זאת המסקנה של היומיים האחרונים. ואני רוצה ללמוד לסמוך על עצמי. להתמודד עם עצמי מול עצמי. 

להבין מה קרה לנגה שביסודי רצתה להיות שחקנית ועכשיו מפחדת מכל סוג של חשיפה. להבין למה אני לא מצליחה להביע את עצמי בדרכים אחרות חוץ מכתיבה ודיבור. 

רוצה לעמוד מול העבר שלי ולהתעמת מולו. כי בתכלס, זה לא שעשיתי משהו לא בסדר. אז למה כל כך מפחיד אותי לדבר עליו? למה כל כך מפחיד אותי שיידעו עליו? 

אני תופסת אותו לא נכון. זה עבר של ניצחונות. ובמקום נצחונות אני רואה רק הפסדים. זה לא נכון. אני רוצה להסתכל לעצמי בעינים ולהגיד ניצחתי. ולהאמין בזה. כי ניצחתי. ניצחתי 3 פעמים את מערכת הבריאות. ניצחתי את כל האנשים שחשבו עלי כל מיני דברים. 

רוצה לחזור לנגה שעשתה דברים מדהימים בתיכון וביסודי, לנגה שלא היה לה אכפת מה חושבים עליה. אז כן, עדיין לא אפכת לי מה חושבים עלי. עובדה, הלכתי עם הלב גם כשכולם אמרו לי לעזוב. 

אבל אני מרגישה שאני יכולה יותר. אני מרגישה שעכשיו זה הזמן לצמוח יותר. עכשיו, כשאני גרה לבד די בסוף העולם, כשיש לי חברות שמוכנות לעשות הרבה בשבילי, כשהמשפחה שלי עוד בחים כדי לראות אותי צומחת. 

אבל משהו מעכב אותי. לא יודעת מהו ואני רוצה לגלות. 

זאת אחת הסיבות שאני לא ממהרת לבקש סיוע בשכ"ד, למרות שאולי אני זכאית לכך. אני רוצה להצליח בכוחות עצמי, לא בזכות כל מיני מענקים. 

אני רוצה שאמא שלי תפסיק להיות חרדה לגורלי, כי היא תראה שהצלחתי. 

לדעתי מה שמעכב אותי זה העבר שלי. זה שמינקות לימדו אותי שתמיד יהיה שם משהו, או מישהו, שיעזור. עד עכשיו לקחתי את זה כחולשה. אבל אולי כדאי להסתכל על זה אחרת. אולי זה מה שיעזור לי ללמוד לסמוך יותר על עצמי. כי תמיד יש מישהו שיעזור, אז למה לא לעשות דברים? מקסימום יהיהי מי שירפד את הנפילה. והוכחתי לעצמי הרי שגם מהנפילות הכי גרועות שלי אני יוצאת בסופו של דבר. 

אני רוצה לכתוב את העבר שלי מחדש. מזווית אחרת. במקום להגיד שלא מדברים על זה, לספר בגאווה את כל מה שעבר עלי ולדעת שניצחתי, שאני חזקה. 

ואולי זה מה שמפריע לי באהבה. אני יותר מידיי אינדווידואליסטית. חברות שלי כבר יודעות שאסור לשכנע אותי בדברים, כי אני לא אשתכנע. 

אני גם צריכה ללמוד להתפשר, להתגמש. שלא כל דבר חייב להיות כמו שאני רוצה, או שזה לא קורה. להפסיק לקחת כל דבר כל כך קשה. 

אני מחמירה עם עצמי מידיי. לא סתם חברות אומרות לי שאני פולניה, שאני הכי רחוק מזה. 

הגיע הזמן להתמודד עם עצמי מול עצמי. לא הולך להיות פשוט, אבל אני אנצח. כי ניצחתי תמיד. 

בהצלחה לי.