החולשה האמיתית היא לא להראות חולשהחיה כמו שאני רוצה לחיות. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2013
על הקצה שוב מוצאת את עצמי על הקצה. כנראה שכמו שהיא אמרה לי פעם, אני צריכה להגיע למצבים האלו, לקבל את הכאפה שלי להתעורר.
אז הנה אני שוב על הקצה. רוח קלה ואני נופלת. הוצאה אחת גדולה מידיי ושוב אהיה במצב שהייתי בו אז.
ואני יודעת מה הפתרון הפשוט למצב. ללכת לעבוד. משכורת מסודרת. אבל אני לא רוצה. השנה אני רק עצמאית. מתרכזת נטו בעסק שלי. נלחמת עליו.
לא אכפת לי לחיות פחות משנה מהיד לפה. לא אכפת לי להתקמצן בטירוף. אז אני אצמצם את הנסיעות למרכז לפעם בחודש. וגם בפעם הזאת, אחפש עבודות זמניות של יום יומיים, כמו שעשיתי פעם. אני אלחם. ואנצח. כי אני תמיד מנצחת. רק שאני לא יודעת איך. ברור לי שצריך פה פריצת דרך, שאני לא יודעת איך להגיע אליה.
אז יש לי פרוייקט אחד חדש, קטן ומעניין. אולי זה יהיה קבוע, אולי לא. כרגע זה חד פעמי. היא הגיעה אלי דרך הפייסבוק, ככה שהפרסום שם עובד, כנראה.
היום גם עלה לי רעיון של להכין ממים לדף שלי, דרך להוסיף לשם תמונות, כי אנשים אוהבים תמונות.
אולי כשאני סוף סוף אקבל את הכסף מהפרוייקט הגדול שאני עובדת עליו כבר כמה חודשים תהיה איזושהי פריצת דרך, כי זה הסכום הכי גדול שקיבלתי עד עכשיו בבת אחת, למרות שכשמחלקים אותו במספר החודשים שאני עובדת זה יוצא גרושים.
אז זה המצב. מערכת תופים? פחח. אולי אם אני אמצא מישהו שמוסר את שלו כי אצלו היא סתם מעלה אבק. מוסר. לא מוכר.
ואולי יום אחד, אוכל לצחוק על זה, כרגע קצת קשה לי לראות אותו.
| |
| כינוי:
בת: 41
|