החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

הרי לעזעזל, יש לי הכל. 

באמת הכל. 

יש לי דירה שאני אוהבת

עבודה שאני דיי עושה שם מה שבא לי, מתחשבים בי בטירוף ואני בסך הכל נהנית שם. 

אני גרה בפאקינג אזור הכי יפה בארץ. 

חברות מדהימות שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהן. 

משפחה שרק תומכת בי. 

וכל מה שאני מסוגלת לעשות עכשיו

זה לשמוע מוזיקה בפול ווליום

ולהתגעגע אלייך. 

ולא אלייך האדם, אלייך המנטורית שלי. 

ולדעת שאם פעם היתה לי הידיעה הזאת שנחזור לדבר,  גם זה נעלם. 

אנחנו כבר לא נחזור לדבר. 

"כי מי שיש לו נתון ינתן לו ושפע יהיה לו, אך מי שאין לו, גם מה שיש לו ילקח ממנו" (הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, יג). 

יכול להיות שלזה הוא התכוון?