החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

עברתי על הארגזים.  חצי שייך לאחותי בכלל.  מה ששייך לי חצי זרקתי למחזור.  זה די מוזר לחשוב על זה שחצי מהעבר שלי מסתובב עכשיו באיזו משאית כזו שאוספת את כל מה שאנשים זורקים למחזור. 

גורם לי לתהות בשביל מה השקעתי אם בסוף הכל הולך לפח..  והיו שם עבודות מושקעות ממש..  הייתי חננה ביסודי. 

היה לי ממש קשה לזרוק דברים כאלו.  אני טיפוס שנקשר לדברים.  והיה קשה גם לעבור עליהם.  כל מיני דברים ששכחתי או הדחקתי ופתאום להתקל בהם ככה. 

מה שנשאר הולך חזרה לארגז,  שאשים בארון.  וזהו. 

מעניין אם האנשים האלו שעובדים במחזור גם ממיינים את הכל.  או שבדרך זה נגרס במשאית.  מעניין מה אפשר ללמוד על אנשים מהדברים שהם זורקים למחזור. 

ובלי קשר,  כל הבעסה,  המחשב שלי שבק חיים והוא יחסית חדש.  הטכנאי מחשבים שרציתי לעשות איתו בארטר לא עונה לי אז עכשיו אני אצטרך למצוא טכנאי אחר.