לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2015

החרם על ישראל


בדרך כלל אני לא כותבת כאן על עינינים אקטואליים, אבל הפעם זה בוער בי.

 

כולם כל כך בהיסטריה נגד החרם הזה. מה שאף אחד לא מבין זה שכל ההיסטריה הזאת רק מוסיפה שמן למדורה. אורנג' מחרימים אותנו? שיבושם להם. אם אנחנו בהיסטריה מזה, סימן שיש לנו מה לפחד. למה? חסרות לנו חברות בארץ שאנחנו צריכים להסתמך על חברות זרות? שיחרימו, שיהיה להם בכיף. רק שכל המחרימים צריכים לזכור שהם צריכים להפסיק להשתמש בכל המוצרים שהם המצאות ישראליות. כמו דיסק און קי למשל (אם זכרוני אינו מטעני, זאת המצאה ישראלית, אלא אם אני מתבלבלת בינו לבין האמפי3?) והמצאות אחרות נוספות. משימה קצת קשה הייתי אומרת.

 

אין לנו מה להיות בהיסטריה. אם אנחנו צודקים, אז אנחנו צודקים. האמת הרי תצא לאור.

באיראן, הסנקציות עשו רק טוב. האיראנים פתאום הבינו שהם לא יכולים להרשות לעצמם להסתמך רק על הנפט שיציל אותם. פתאום הם התחילו לייצר דברים בעצמם, כי אף אחד לא היה מוכן לייבא להם. פתאום הם התחילו ליצור דברים במקום להסתמך רק על ייבוא.

 

תמיד חשבתי שכל הדרישה להקל על הייבוא היא מיותרת. צריך להתיר חסמים שיאפשרו ייצור יותר זול כאן, בארץ. לטווח הארוך זה גם יותר זול. זה ייתן יותר עבודה לישראלים. זה יפחית את תשלומי דמי האבטלה.

 

ברגע שיותר ויותר מפעלים יתחברו לגז הטבעי למשל, עלויות הייצור שלהם יירדו. ברגע שהעיריות יבינו שאסור להן להסתמך רק על הארנונה מעסקים כי אחרת העסקים יפשטו רגל ואז לא יהיה מי שישלם להם ארנונה, הארנונה תרד וכך גם ההוצאות ירדו. וכו'. לא חסרים צעדים מידיים שאפשר לעשות כדי להפוך את הייצור בארץ ליותר נגיש וזמין.

 

מתי בפעם האחרונה נפתח פה מפעל חדש? לאחרונה רק נסגרים מפעלים.

זה נורא קל להתיר ייבוא. בסך הכל לחתום על צו. זה גם מאוד פופליסטי- "הנה תראו דאגתי לכם ליוקר המחיה". אבל יוקר המחיה זה לא הדבר היחיד החשוב.

מה עם עבודה עברית?

 

הגיע הזמן למשל, להכין חבילת הקלות מיוחדת לתחום ייצור הבדים. זה יגרום ליותר מפעלים להחזיר את הייצור לכאן במקום לייצר בסין.

עכשיו תארו לעצמכם מצב שחוץ מהקהילות היהודיות בחו"ל, אף אחד לא מוכן לעשות איתנו עסקים. לא אוסרים עלינו את זה בסנקציות כמו באיראן. פשוט לא מוכנים לעשות איתנו עסקים. פתאום בעלי מפעלים יבינו שבעצם.. שווה יותר לייצר כאן, כי כאן אף אחד לא אומר להם מה לעשות. אף אחד לא מכתיב להם למי למכור. פתאום בעלי עסקים יבינו שכדאי יותר לפתוח עסקים כאן. תופעת האקזיטים, שרק עושה נזק גדול לטווח הארוך, תיפסק. אנשי עסקים יתחילו לקנות חברות מקומיות. רוח הלחימה והאחדות של השנים הראשונות לקום המדינה יחזרו, כמו שתמיד קורה כשכולם נגדנו.

 

אז מה אני רוצה לומר בשורה התחתונה? שהחרם טוב לנו. ככל שיחרימו אותנו יותר, כך ניאלץ לעשות דברים בעצמנו. ואין מה לדאוג, תמיד אפשר לייצא את הסחורה. כל עוד יש קהילות יהודיות בחו"ל יהיה ביקוש לתוצרת ישראל.

אולי סוף סוף התעשייה תתאושש קצת. היא במצב אנוש.

נכתב על ידי , 4/6/2015 23:03   בקטגוריות חיים, פילוסופי, אופטימי, אקטואליה, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 41




21,944
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)