כלומר, מה המטרה של כל זה? מה מטרת העל הגדולה שמסתתרת לה אי שם?
חוץ מלהעביר יום ועוד יום?
אז כל החלומות שלי נגנזו להם לעת עתה. באנגליה אני כבר לא אגור, בטח לא אחרי החרם על המוצרים, מורה לתופים אני אהיה אולי בגלגול הבא ואולי בעוד עשר שנים, זה תלוי מתי סוף סוף יהיו לי תופים.
סאונדוומנית אני גם כבר לא אהיה, גם על זה ויתרתי.
בנתיים הסיבה היחידה לכך שאני חיה היא כי אני במילא אמות מתישהו, אז בשביל מה להתאמץ?
כן, אני רוצה להצליח בעסק. אבל גם זה לא קורה. איכשהו נראה לי שהמתחרים שלי הרבה יותר מצליחים/מוכשרים/יצירתיים/ותיקים ממני ומה אני, כולה פישרית עם 4 שנות ניסיון בסך הכל. ולהם בטח יש יותר.
הרעיונות החדשים בקשר לסדנה שלי מלהיבים אותי אבל בנתיים גם זה לא יוצא לפועל.
נראה לי שהחיים שלי בעצירה מוחלטת. כבר יומיים שלא יצאתי מהבית, בעיקר כי אין לי כסף וכל יציאה מהבית- בזבוז כסף שאין לי.
אתמול חברה רצתה לשבת איתי במסעדה, אמרתי לה שאני לא יכולה כי אין לי כסף.
נכון, יש לי את המטרה שלי בעסק. אבל זה לא מרגיש לי כמו הייעוד שלי בחיים.
ואין לי מושג מה הייעוד שלי בחיים. או איך מוצאים אותו.
אז אין לי מושג באמת בשביל מה אני חיה. מה המטרה שלי בחיים האלו.
מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה, חוץ מלהיות עצמאית.
ולמה החיים הם מאבק תמידי, בעוד שנראה כאילו לאחרים הכל הולך חלק (למרות שברור שזה לא ממש ככה)?
תהיות ושאלות שכאלו. ובנתיים מי שמעודד אותי זה החתול החמוד שלי, שסובל כי אין לי כסף לסרס אותו במרפאה שאני סומכת עליה, או לעשות לו בדיקת שתן כדי לשלול דלקת.
ולמרות זאת הוא החתול הכי חמוד בעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
