הדבר הכי קשה כרגע בחיים שלי זה כל החוסר וודאות שאני נמצאת בו.
אין לי מושג מה יהיה איתי חודש הבא.
אין לי מושג מה יהיה איתי באוגוסט, כשייגמר החוזה שלי כאן.
והיה לי חודש מדהים של עשייה חודש שעבר. הרבה דברים חדשים שיצרתי והרבה יוזמה.
פתחתי את השנה הכי טוב שיכולתי.
אפילו קרה הנס שייחלתי לו כל כך ועשיתי מולה את הקלוז'ר שהייתי צריכה. חשבתי לכתוב על זה איזה פוסט דרמתי אבל אין צורך.
בהחלט חודש מדהים.
היום חצי יום הייתי בדאון בגלל כל החוסר וודאות הזה. לא רגילה למצב הזה. לא רגילה שאני לא יודעת מה תהיה התחנה הבאה שלי.
מוציאה הרבה יותר מידיי כסף. יותר ממה שאני מכניסה.
מפחדת מאוד להכנס שוב לחובות, עכשיו שיצאתי מכל החובות שהיו לי.
לא יודעת מה יעזור לי לקדם את העסק שלי אבל חייבת לעשות עם זה משהו. אולי אני פשוט לא מוציאה מספיק כסף על פרסום?
מפרסמת בפייסבוק בסכומים מזעריים ממש וזה עובד, יש התעניינות, אבל ברמות מאוד נמוכות. לא ברמות שאני צריכה.
ואני חייבת מישהי שתעזור לי עם תסריט שיחה. או אולי להשקיע במנהלת עמוד? לא יודעת.
כל העתיד שלי לא ברור. מפחדת מאוד מזה שאצטרך לחזור לצפון. מצד אחד אוהבת את הדירה שם, בגלל זה קניתי אותה. מצד שני.. לא רוצה לעזוב את המרכז. כיף לי פה, טוב לי פה. למה לעזוב?
רק שהשכ"ד גומר אותי. מזל שנשאר לי כסף בצד בשביל זה. לפחות עד סוף החוזה. ומה אז? אלוהים יודעת.
מרגישה כאילו מישהו רודף אחרי עם טיימר ואיזה שוט ומחייב אותי להצליח. ומרוב פחד להכשל אני נכשלת.
מרגישה שאני צריכה תמיכה, אולי זה הזמן לקחת קו'צרית. לא יודעת.
ויום שני השבוע יצאתי לאיזה ליין. כן, התחלתי לצאת שוב. זה היה אחרי שחזרתי מהצפון מסידורים שם, נזכרתי שזה יום שני ויש ליין שרציתי לבדוק. אהבתי את המקום ממש, רק חבל שהייתי עייפה תיכו. גם פגשתי חברה טובה שבמקרה באה לשם גם, בלי שתכננו בכלל. היה נחמד. באמת התבאסתי על העייפות.
מקווה שמשהו יזוז כבר החודש. נמאס לי מהדאונים האלו מכל החוסר וודאות.
ולא ממש יודעת מה לעשות.
מקווה לטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
