החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

תקופת מעבר בחיים שלי. מזהה את זה. חברות שנעלמות, זה לא סתם. כל מה שקורה לי בעסק, לא סתם. כל מה שקורה בחיים האישיים שלי, לא סתם. 

בעסק קורה הרבה מתחת לפני השטח. מכינה את התשתיות להצלחה שלי. ממש בונה אותן לאט. חבל שאני קצת לחוצה כספית ולא בא לי עדיין לעבוד. עד שלא מצמידים לי "אקדח" לרכה אני לא ששה לצאת לעבוד כשכירה.

רוצה להתרכז בבניית היסודות.

רוכשת לי עוד כלי עבודה. כמו שיעורי עריכה שנמשכים כבר חודשיים לפחות. כמו לימודי רייקי 2 שבוע הבא. יודעת שאני אצליח בגדול. יש לי תוכניות גדולות.

בסוף אני יודעת שיישארו איתי רק מי שבאמת תתמוך בי, רק מי שבאמת תרצה בטובתי.

יודעת שאכיר נשים חדשות ומעניינות. זה עניין של זמן. ופתיחות. כי כרגע אני מאוד סגורה. מרגישה שאין לי מה לתרום כי כל החיים שלי בעצם מתרכזים בעסק. רוצה להעמיד אותו על הרגליים.

ובסוף הוא ייראה בדיוק כמו שדמיינתי אותו.

ייש לי פחד אחד. להיות מהנשים האלו שכל החיים שלהן סובבים סביב העבודה והן שוכחות מה זה לבלות.

לכן לא רוצה להכיר סטרייטיות, בגילי רובן כבר עם ילדים. חוץ מאלו שלא רוצות ואז זה בסדר.

מחכה לי מסלול מעניין, אני מרגישה אותו. יודעת גם מי תישאר לצידי.

רואה את השנתיים שלוש הבאות בצורה ברורה מאוד.

וכל הבדידות הזאת של עכשיו, זה כדי לעזור לי בעתיד. שלא אשכח מאיפה באתי.

זה שומר עלי. 

ימים של אפס אנד דאונס מטורפים. ממש מהצד אפשר לחשוב שיש לי מאניה.

מתחילה להרגיש את ההתבגרות שלי. החשיבה של גיל 25 כבר לא משרתת אותי בשום צורה.. בכל זאת עבר עשור מאז. לכן גם החברות מתחלפות לי.

הגשמתי הרבה מהשאיפות שהיו לי בעשור הזה. תכל'ס אני יכולה להיות מרוצה. התקדמתי המון. וממשיכה להתקדם.

ויש לי עוד חודשיים להנות מהגיל הזה, אז מה אני חופרת עכשיו.

לילה טוב.