החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

למרות שידעתי שזה מה שיקרה. אי אפשר באמת לסגור את ישרא.

פשוט אי אפשר. עם כל הכבוד לכל אתרי הבלוגים, צריך גם אתר משלנו, כחול לבן, תוצרת הארץ ועוד כמה מילים פטריוטיות שכאלו.

לא סתם קוראים לאתר הזה "ישרא" בלוג.

יש לי תחושה שאני יודעת למה היתה כל הדרמה הזאת, אבל אני אשתוק עד שההעברה תתבצע.

מה שכן, זה גרם לי להבין מה עברתי בפאקינג 7 שנים שהבלוג הזה מלווה אותי. חתיכת תקופה שעברתי בה כל כך הרבה. 

וכל כך מעט. בתחומים מסויימים.

אז זה כיף שגם מחר בבוקר אוכל להכנס לאתר הזה, עם העיצוב הכי פשוט בעולם ופשוט לכתוב.

כל הערב חיפשתי אותך. קיוויתי שתהיי שם, למרות שבתוך תוכי ידעתי שלא. הרי אין לך זמן בשיט ואת גם ככה לא אוהבת את הדברים האלו. 

אבל קיוויתי.. בפנים. ולא היית.

היה נחמד. היתה מוזיקה טובה ואחלה אנשים. חבל שהגעתי קצת בלי מצברוח.

כמעט הקראתי אבל זה היה כבר כל כך מאוחר והייתי צריכה לחתוך לפני שנגמרים האוטובוסים.

מעניין מה יקרה מחר. לדעתי לפי מה שהבנתי, האתר לא ייסגר מחר. וגם לא בסוף החודש.

עובדים על זה.

וגם אני קצת יותר מעורבת.

נראה מה יהיה.

עכשיו אני יכולה סוף סוף לעדכן כמו שצריך. בעיקר כשיש את האופציה המגניבה של דיבור קולי, כך שאני יכולה לדבר והמילים פשוט מופיעות על המסך. הם גם שיפרו את זה מאוד, למרות שאת המילה 'פה' הזיהוי הקולי הזה עדין לא מבין.

עוד יותר נחמד שאפשר להכניס כרטיס סים למכשיר הזה, כך שבעת הצורך יהיה סמארטפון אבל לא יודעת אם בא לי.

בכל מקרה, הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שעדכנתי פה כמו שצריך. 

לפחות ברמה האישית. טוב לי בדירה שלי, בעבודה נחמד לי, חוץ מאיזו טעות מפגרת מאוד שעשיתי ועכשיו די חוששת מהתוצאה, הבאמת לא צפויה.

הדבר היחיד שחסר לי זה זמן להנות מכל השפע שהעיר הזאת מציעה. אני גרה באזור הכי טוב בעיר אבל כל החיים בעבודה, בערך.

גם אין לי מושג איך מפתחים חיי חברה בעיר הזאת. הבנות בעבודה אחלה אבל אנחנו לא נהיה החברות הכי טובות, בעיקר בגלל הפרשי גילאים ומצבים אישיים בחיים. 

וזה חסר לי מאוד. רעיונות יתקבלו בברכה, רצוי כאלו שלא כרוכים בכסף.

חוץ מזה הכל טוב. באמת. 

אפילו היה לי שבוע חופש בסוכות. המשכורת שלי תרגיש את זה טוב מאוד חודש הבא, אבל בהחלט הייתי זקוקה לזה.

ובנימה זאת, החלפת שעון קלה לכולם.