My Way To Perfection

היינו בארוחת שישי אצל סבתא וכמו תמיד היה הרבה אוכל והכל.
אמא הביאה לי חתיכת פשטידה, לא משהו מיוחד, משהו שסבתא מכינה הרבה.
התחלתי לאכול והרגשתי פתאום מרקם מוזר ואז גם טעם מוזר ואז זיהיתי שזה היה בשר.
לא רציני, סתם בקטנה, חתיכות ממש קטנות אבל בכל זאת
ירקתי ושאלתי את סבתא אם היא שמה שם בשר, היא אמרה שזאת דודה שלי הכינה את זה והיא אמרה שכן.

אמרתי לה בחדות כזאת מה הבעיה שלך להגיד את זה ועזבתי את הארוחה
הרגשתי כל כך עצבנית, ונגעלת, ומתוסכלת, ומאוכזבת ואני לא מבינה למה
לא ידעתי לאן ללכת ומה לעשות הלכתי במסדרון באתי להיכנס לשירותים כדי לבכות או להקיא לא זוכרת כבר ואז הבנתי שזה קרוב מדי אליהם אז רצתי למעלה ופשוט התחלתי לבכות את החיים שלי.
זה הרגיש כל כך מוזר, לא הבנתי למה אני עושה דרמה כאילו מה כבר הביג דיל הרי לא ידעתי שזה בשר זה לא בכוונה, אבל זה פשוט הרג אותי וגרם לי להרגיש כל כך הרבה דברים בו זמנית כי חוץ מהעובדה המוסרית אני נגעלת פיזית וברגע שאני מרגישה כל כך הרבה דברים בו זמנית ולא יודעת אם זה פסיכולוגי או אמיתי התחלתי להתחרפן.
זה סוג של מובן מאליו שאני בטח ארוץ להקיא את זה או משהו אבל פחדתי 
לא יודעת ממה אבל פחדתי
ובכמה דקות האלה של ההתלבטות אבא עלה למעלה והדבר הראשון שהוא שאל זה אם אני מקיאה
אז אמרתי לו לא ושילך 
ואז עוד יותר פחדתי להקיא אבל זה כל כך הציק הרגשתי את זה בבטן הרגשתי את הטעם וזה היה נורא
ואז אמא עלתה וזה מה שגרם לזה להיות הכי מטורף.
התחננתי ממנה להקיא 
והיא בכתה
היא פשוט בכתה
והדבר הראשון שעלה לי לראש הוא שהיא יודעת
שהיא קלטה שאני מקיאה בבית כל יום 
שהיא ידעה ממזמן ופשוט שתקה.
ואו הדברים שעברו לי בראש באותו רגע...
וזה מן הסתם הוסיף לי פי אלף לתחושות המטורפות שהיו לי גם ככה.
הייתי חייבת לשאול למה היא בוכה וכל כך פחדתי מהתשובה כמו שלא פחדתי בחיים
אני לא אפרט על מה דיברנו זה סתם מיותר אבל זה לא היה זה
אבל מה שעבר עליי באותו רגע היה כל כך נורא כי בנוסף לתחושת המוזרות שהיו לי בקטע של הבשר,
ברגע שאמא שלך בוכה לידך בשירותים בזמן שאת מדברת על הקאות זה כבר יותר מדי
בסופו של דבר היא אמרה שהיא מבינה את מה שעובר עליי אבל שאני לא אעיז להקיא אחרי זה
הקאתי קצת את הפשטידה והכל ואז היא חזרה והביאה לי מים ואמרה שזה יעזור לי
דיברנו קצת ואחרי זה לא הקאתי שוב אז יכול להיות מאוד שעדיין יש לי שאריות בשר.
אבל העובדה שאני מקיאה בזמן שאמא שלי לידי בוכה פשוט מה אחד גדול

בכל מקרה, אני לא מתכוונת לאכול פשטידות יותר.