אני הולכת לעשות להורים שלי את הדה טוק על כל הדיכאון וזה

אמרתי לאמא שלי משהו על זה לפני איזה שעתיים אבל היא לא יודעת כלום חחחח אז אני מביאה לה את המכתב שכתבתי לפסיכולוגית ואני אגיד לה להתקשר אלייה 

אין לי כוח להיות בשיחה הזאת וזה יהיה לי ממש קשה ואני מקווה פשוט שההורים ידברו על זה עם מיכל לפני כי זה מאוד קשה 

אני שמחה שהמשפחה שלי פה כי כיף ואפילו להיות כל היום בבית חולים איתם זה כיף

ימי שני הם האהובים עליי למרות הכל, הם פשוט עוברים מהר ובכל זאת אני חוזרת הבייתה מאוחר שזה נותן לי זמן לא לחשוב הרבה

אני מקווה לצאת מזה חייה. 

או לפחות לא בוכה 

עוד מעט אני אעדכן איך היה 

נטו בשביל עצמי 

השיחה עם אבא עברה חלק במיוחד כי נתתי לו הוראות וברחתי מהבית לשעה

כשחזרתי פשוט הלכתי לחדר, אמרתי איזו שורה בצורה רגילה והמשכתי הלאה לחדר וכשיצאתי שוב פעם הוא שאל אותי 'אנחנו לא מדברים עלזה?' ועניתי שלא 

אז הוא ענה 'זה מצחיק את יודעת?' אז עשיתי אהאה של הסכמה וסגרתי את הדלת

אני חושבת שהיום אמא תבקש שאני אדבר איתה. לפעמים אני לא לוקחת את עצמי ברצינות 

זה נורא תלוי במה שקורה, כרגע אני ביום טוב אז למות נראה מפחיד שוב פעם אבל לפני שלושה ימים למות היה איזה פנטזייה שחבל שאני לא יכולה לממש 

אני מקווה שהכל יסתדר ואני אפילו מקווה לא להגיע לפסיכיאטר כי זה מלחיץ אותי ואני רוצה להישאר עם הפסיכולוגית שלי לנצח 

מקסימום אני אחתוך הרבה זה לא נורא. 

הרבה אנשים לא מבינים שאני צריכה הרבה מאוד שקט ואני לא אוהבת לדבר עם אנשים בתקופה האחרונה

רון ומאיה וזהו אני לא צריכה עוד אנשים לדבר איתם והם שולחים לי הודעות ואני לפעמים מסננת 

כשהוא מדבר איתי בסקייפ זה כיף אבל בוואספ פחות ואני לא אוהבת לדבר בווטסאפ בכלל וגם לא בפייסבוק 

בכללי, אני רוצה את מאיה ולישון אני לא צריכה עוד הרבה בשביל זה

אני מאוד מקווה לא לפגוע באנשים שאני חשובה להם אבל עכשיו ההורים שלי יודעים על כמעט הכל אז אני כנראה אעלם מהעולם של כולם עוד פעם 

אני כועסת ובמצב שהשאלה הראשונה שעולה לי לראש זה איך אפשר לתת לבן אדם שאהבת או שאתה עדיין אוהב להגיע למצב הזה כאילו לבן אדם שאני באמת באמת אוהבת אני לא אתן להגיע לפה אף פעם 

אין לי עוד מה להגיד ואני מפחדת למות